Meilah 6:1-2

פרק ו

משנה א

השליח שעשה שליחותו בעל הבית מעל לא עשה שליחותו השליח מעל כיצד אמר לו תן בשר לאורחים ונתן להם כבד כבד ונתן להם בשר השליח מעל אמר לו תן להם חתיכה חתיכה והוא אמר טולו שתים שתים והם נטלו שלש שלש כולן מעלו אמר לו הבא מן החלון או מגלוסקמא והביא לו אף על פי שאמר בעל בית לא היה בלבי אלא מזה והביא מזה בעל הבית מעל אבל אם אמר לו הבא לי מן החלון והביא לו מגלוסקמא או מן גלוסקמא והביא לו מן החלון השליח מעל

 

ר' עובדיה מברטנורא

השליח

שנתן לו בעל הבית הקדש או מעות הקדש להוציאם בתורת חולין, ועשה השליח שליחותו

 

בעל הבית מעל

דבמעילה יש שליח לדבר עבירה. ובכל התורה כולה אין שליח לדבר עבירה, חוץ ממעילה משום דכתיב בה ואשמה הנפש ההיא, מי ששגג תחילה, דהיינו המשלח

 

תן בשר לאורחים

מאותו בשר של הקדש

 

ונתן להם כבד

של הקדש

 

והוא אומר טלו שתים וכו’

ובלבד שיאמר השליח טלו שתים מדעתי, אז בעל הבית מעל, דלא עקר השליח שליחותו אע"פ שהוסיף על דברי המשלח, הלכך המשלח מעל שהרי נעשית שליחותו, והשליח מעל על זאת שהוסיף מדעתו, והאורחים נמי חייבים על השלישית שנטלו מדעתם. אבל אם לא אמר השליח טלו שתים מדעתי, אלא טלו שתים בשליחות בעל הבית, המשלח מעל שהרי נעשה דברו, והשליח פטור מפני שהוסיף על שליחות בעל הבית ולא עקר את השליחות ומה שהוסיף לא הוסיף מדעתו

 

גלוסקמא

בלשון יון קורין לתיבה גלוסקוס. וישם בארון, תרגום ירושלמי ושוון יתיה בגלוסקמא

 

אע"פ שאמר בעל הבית לא היה בלבי אלא מזה כו' מעל

 לפי שעשה השליח מאמרו, ודברים שבלב אינן דברים

—————————-

משנה ב

שלח ביד חרש שוטה וקטן אם עשו שליחותו בעל הבית מעל לא עשו שליחותו החנוני מעל שלח ביד פיקח ונזכר עד שלא הגיע אצל חנוני החנוני מעל כשיוציא כיצד יעשה נוטל פרוטה או כלי ויאמר פרוטה של הקדש בכל מקום שהיא מחוללת על זה שהקדש נפדה בכסף ובשוה כסף

ר' עובדיה מברטנורא

ביד חרש שוטה וקטן

שאינן בני שליחות. אפילו הכי הואיל ונעשית שליחותו המשלח מעל

 

החנוני 

שקבל המעות מיד חרש שוטה וקטן, חייב כשיוציא המעות של הקדש בחפציו

 

ונזכר

בעל הבית קודם שהגיעו המעות ליד חנוני, וכיון שנזכר שוב אינו חייב קרבן מעילה, שאין קרבן מעילה אצל מזיד

החנוני חייב

והוא שנזכרו בעל הבית והשליח, דהשתא אין כאן שוגג אלא חנוני. אבל אם נזכר בעל הבית ולא נזכר השליח, השליח מעל שהוא שגג תחלה

 

כיצד יעשה

כלומר אם ידע החנוני בפרוטה זו שהיא קודש קודם שיוציאנה ונתערבה כבר עם שאר פרוטות שיש לו, כיצד יעשה ויהיה מותר להשתמש בפרוטותיו