משנה ד


נטל אבן או קורה של הקדש הרי זה לא מעל נתנה לחבירו הוא מעל וחבירו לא מעל בנאה בתוך ביתו הרי זה לא מעל עד שידור תחתיה בשוה פרוטה נטל פרוטה של הקדש הרי זה לא מעל נתנה לחבירו הוא מעל וחבירו לא מעל נתנה לבלן אף על פי שלא רחץ מעל שהוא אומר לו הרי מרחץ פתוחה הכנס ורחוץ


ר' עובדיה מברטנורא


הרי זה לא מעל


בגמרא מוקי לה בגזבר של הקדש, שהאבן והקורה של הקדש היו מסורות בידו מתחילה, וכי נטלן לעצמו עדיין הם ברשות הקדש, דכל היכא דמטלטל להו בביתיה הוו ברשות הקדש כבתחילה. אבל כי נתנה לחברו, הוציאה מרשותו ושינה מהקדש לחול ומעל, וחבירו לא מעל שכבר יצאה לחולין


 


בנאה בתוך ביתו


לא בנאה ממש, דאם כן הרי נהנה מיד שהוסיף בבנין ביתו. אלא כגון שנתנה על פי ארובה שלא בבנין, דהשתא אין לו הנאה עד שידור תחתיה ויהנה בה בשוה פרוטה, כגון שהיו פירותיו נתונים תחת הארובה, והיו גשמים דולפים עליהם, וסתם פי ארובה באבן של הקדש, כיון שהגין עליהן בשוה פרוטה, מעל


 


נתנה לבלן


כדי שיניחנו לרחוץ בבית המרחץ


 ————————————-


משנה ה


אכילתו ואכילת חברו הנייתו והניית חברו אכילתו והניית חברו הנייתו ואכילת חברו מצטרפין זה עם זה ואפילו לזמן מרובה


ר' עובדיה מברטנורא


אכילתו ואכילת חברו


אכל הוא חצי שיעור והאכיל את חברו חצי שיעור, או נהנה הוא חצי שיעור וההנה את חברו חצי שיעור, וכן הנאתו ואכילת חברו, כגון סך הוא חצי שיעור וחבירו אכל חצי שיעור, או איפכא, כל אלו מצטרפים לחייבו אשם מעילות


 


ואפילו לזמן מרובה


כגון שאכל חצי שיעור היום וחצי שיעור למחר בהעלם אחד, או שאכל או נהנה כחצי שיעור היום והאכיל או ההנה את חברו כחצי שיעור למחר, מצטרפים ואפילו לזמן מרובה, ובלבד שיהיו בהעלם אחד, דכתיב כי תמעול מעל, מכל מקום שתמעול נתחייב באשם


Meilah5: 4
נָטַל אֶבֶן אוֹ קוֹרָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ — הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל. נְתָנָהּ לַחֲבֵרוֹ — הוּא מָעַל וַחֲבֵרוֹ לֹא מָעַל. בְּנָאָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ — הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל, עַד שֶׁיָּדוּר תַּחְתֶּיהָ בְשָׁוֶה פְרוּטָה. נָטַל פְּרוּטָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ — הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל. נְתָנָהּ לַחֲבֵרוֹ — הוּא מָעַל וַחֲבֵרוֹ לֹא מָעַל. נְתָנָהּ לַבַּלָּן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָחַץ — מָעַל, שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ: ”הֲרֵי מֶרְחָץ פְּתוּחָה, הִכָּנֵס וּרְחוֹץ!”.
[If a Temple treasurer] took a consecrated stone or beam, he has not committed me’ilah. [If he] gave it to his fellow, he has com- mitted me’ilah but his fellow has not committed me’ilah. [If he] built it into his house, he has not committed me’ilah until he dwells underneath it for one perutah’s worth [of benefit].  [If a Temple treasurer] took a consecrated perutah, he has not committed me’ilah. [If he] gave it to his fellow, he has committed me’ilah but his fellow has not committed me’ilah. [If he] gave it to the bathhouse owner, even though he did not bathe, he has committed me’ilah, for [the owner] can say to him, “The bathhouse is open —- enter and bathe!”
Meilah5: 5
אֲכִילָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ, הֲנָיָתוֹ וַהֲנָיַת חֲבֵרוֹ, אֲכִילָתוֹ וַהֲנָיַת חֲבֵרוֹ, הֲנָיָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ — מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וַאֲפִילּוּ לִזְמַן מְרֻבֶּה.
His [own] consumption and the consumption of his fellow, his [own] benefit and the benefit of his fellow, his consumption and the benefit of his fellow, his benefit and the con- sumption of his fellow, [all] combine one with the other, even over an extended period of time.