משנה ד
הפיגול והנותר אין מצטרפין זה עם זה מפני שהם שני שמות השרץ והנבלה וכן הנבלה ובשר המת אין מצטרפין זה עם זה לטמא אפילו כקל שבשניהם האוכל שנטמא באב הטומאה ושנטמא בולד הטומאה מצטרפין זה עם זה לטמא כקל שבשניהם
ר' עובדיה מברטנורא
שני שמות
שני לאוין חלוקין
כקל שבשניהם
כלומר, דלא מצטרף לטומאה אפילו לשיעור קל, כגון שיצטרף פחות מכעדשה דשרץ להשלים כזית דנבילה, וכל שכן דלא מצטרף לשיעור חמור. וכן חצי זית של מת אין מצטרף לחצי זית של נבילה לטמא אפילו לטומאת ערב
האוכל שנטמא באב
זהו ולד ראשון
ושנטמא בולד הטומאה
זהו ולד שני
מצטרפין זה עם זה
לכביצה, שהיא שיעור טומאת אוכלין
לטמא כקל שבשניהם
לעשות שלישי כדרך השני לעשות שלישי, והיינו כקל שבשניהם. אבל אין מצטרפין להכי שיעשו שני כמו שעושה ראשון שני, דא"כ היה כחמור שבשניהם
————————
משנה ה
כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגויה בכחצי פרס במזון שתי סעודות לערוב בכביצה לטמא טומאת אוכלין בכגרוגרת להוצאת שבת בככותבת ביום הכפורים כל המשקין מצטרפין לפסול את הגויה ברביעית ובמלא לוגמיו ביום הכפורים
ר' עובדיה מברטנורא
לפסול את הגויה
האוכל אוכלים טמאים בכחצי פרס, שהוא ביצה ומחצה לדברי רמב"ם, ושני ביצים לדברי רבותי, נפסלת גוייתו מלאכול בתרומה, ופוסל את התרומה במגעו עד שיטבול
במזון שתי עודות לעירוב
הרוצה ללכת יותר מאלפים אמה בשבת עושה עירובי תחומין ומניח מזון שתי סעודות במקום שרוצה שיקנה לו עירובו, והולך ממקום עירובו ולהלן אלפים אמה. והוא ששה ביצים לדברי רמב"ם, ושמונה ביצים לדברי רבותי
בכביצה לטמא טומאת אוכלין
שאין אוכל מטמא בפחות מכביצה, דכתיב מכל האוכל אשר יאכל, דמשמע אוכל הנאכל בבת אחת, ושיערו חכמים שאין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת
בכגרוגרת להוצאת שבת
המוציא אוכלים בשבת מרשות לרשות אינו חייב בפחות מכגרוגרות
בככותבת ביום הכיפורים
ששינה הכתוב וכתב תענו, ולא כתב לא תאכלו, דמשמע דלא קפיד רחמנא אלא אעינוי, ושיערו חכמים דבכותבת מיתבא דעתיה דאניש, בפחות מככותבת לא מיתבא דעתיה
לפסול את הגויה ברביעית
השותה משקים טמאים ברביעית, נפסלה גוייתו מלאכול בתרומה ופוסל את התרומה במגעו עד שיטבול
וכמלוא לוגמיו
שהשותה ביוה"כ מלוא לוגמיו, חייב. פחות מכן, פטור