משנה ב
המפריש מעות לנזירותו לא נהנין ולא מועלין מפני שהן ראוין לבוא כולן שלמים מת היו סתומים יפלו לנדבה היו מפורשים דמי חטאת ילכו לים המלח לא נהנים ולא מועלין בהן דמי עולה יביאו עולה ודמי שלמים יביאו שלמים ונאכלים ליום אחד ואינן טעונין לחם
ר' עובדיה מברטנורא
המפריש מעות לנזירותו
ולא פירש אלו לעולתי ואלו לחטאתי ואלו לשלמי:
לא נהנים ולא מועלים
בכל אותן המעות
מפני שהן ראויין להביא כולן שלמים
כלומר דכל מעה ומעה מצינן למימר זו לשלמים הפריש. ושלמים קדשים קלים נינהו ואין בהן דין מעילה, כדתנן בשלהי פרק קמא, קדשים קלים לפני זריקת דמן אין מועלים. ואע"ג דאיכא נמי בהדייהו חטאת ועולה דבני מעילה נינהו, כיון דאיכא נמי דמי שלמים שאינן בני מעילה, אי קא מייתי עלייהו קרבן מעילה אשתכח דמייתי חולין בעזרה, הלכך לא נהנין ולא מועלין
מת
המפריש המעות. והיו המעות סתומים, שלא פירש אלו לחטאת ואלו לעולה ואלו לשלמים, יפלו כל המעות לנדבה
דמי חטאת ילכו לים המלח
דחטאת שמתו בעליה היא
דמי עולה יביאו עולה
כדאמרינן האשה שמתה יביאו יורשיה את עולתה, דדורון בעלמא הוא
ונאכלין ליום אחד
כדין שלמי נזיר
ואינן טעונין לחם
דבלחם כתיב ונתן על כפי הנזיר, והכא ליתיה, דמית
————————————-
משנה ג
רבי ישמעאל אומר הדם קל בתחלתו וחמור בסופו והנסכים חומר בתחלתן וקל בסופן הדם בתחלה אין מועלים בו יצא לנחל קדרון מועלים בו הנסכים בתחלה מועלים בהן יצאו לשיתין אין מועלים בהם
ר' עובדיה מברטנורא
הדם בתחילה אין מועלין בו
היינו קודם זריקתו, דכתיב ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר, לכפרה נתתיו ולא למעילה
יצא לנחל קדרון מועלין בו
היינו בתר זריקה. כדתנן אלו ואלו היינו דמים החיצונים ודמים הפנימים הנשפכים על מזבח העולה, מתערבים באמה, סילון שבעזרה, ויוצאים לנחל קדרון ונמכרים לגננים לזבל. ומועלים בהן. והך מעילה, מדרבנן היא ולא מדאורייתא, דאין לך דבר שנעשית מצותו ומועלים בו
יצאו לשיתין
נקב היה במזבח שבו יורדים הנסכים לשיתין, דהיינו יסודות של מזבח שהן חלולים ועמוקים מאד. ואם הכניס ידו וקבל הנסכים קודם שירדו לתהום, אין מועלין בהן, שכבר נעשית מצותן