לחם הפנים מועלין בו משהוקדש קרם בתנור הוכשר להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ולהסדר על גבי השולחן קרבו הבזיכין חייבין עליו משום פיגול נותר וטמא ואין בהן מעילה
ר' עובדיה מברטנורא
לחם הפנים
הכא נמי לא גרסינן ביה ליפסל בלינה, שהרי נאפה בערב שבת ואינו נאכל עד לשבת האחרת
קרבו בזיכים
היינו מכשיריו, שבשבת בשעת סילוק הלחם היו מקריבין הבזיכין של לבונה
ואין בו מעילה
שהותר לכהנים ונעשית מצותו
——————————
משנה ח
המנחות מועלים בהן משהוקדשו קדשו בכלי הוכשרו ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה קרב הקומץ חייבין עליו משום פיגול נותר וטמא ואין מועלין בשירים אבל מועלים בקומץ עד שיצא לבית הדשן
ר' עובדיה מברטנורא
המנחות מועלין בהן משהוקדשו
בקדושת פה
ואין מועלין בשירים
שיש בהן היתר לכהנים
אבל מועלין בקומץ
עד שישרף כולו ויצא לבית הדשן כדין אימורי חטאת ואשם. ולאחר כן אין מועלין בו, דהא נעשית מצותו
The lechem hapanim is subject to me’ilah from when it is consecrated. [Once] it crusts in the oven, it becomes prepared to be dis- qualified through [contact with] a tevul yom, through [contact with] a mechussar kippurim, and [it becomes fit] to be arranged upon the Shulchan. [Once] the spoons [of levonah] are offered [upon the Altar], one is liable on account of [the lechem hapanim] for piggul, nossar, or tamei, and [the lechem hapanim] is no longer subject to me’ilah.
The minchah-offerings are subject to me’ilah from when they are consecrated. [Once] they are consecrated in a [sacred service] vessel, they be- come prepared to be disqualified through [contact with] a tevul yom, through [contact with] a mechus- sar kippurim, or through remaining past their time. [Once] the kometz is offered [upon the Altar], one is liable on account of [the minchah] for piggul, nossar, or tamei. The remnants are not subject to me’ilah, but the kometz is subject to me’ilah until it goes out to the place of ashes.
