משנה ה


חטאת ואשם וזבחי שלמי צבור מועלין בהן משהוקדשו נשחטו הוכשרו להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה נזרק דמן חייבין עליהם משום פיגול נותר וטמא אין מועלין בבשר אבל מועלין באימורים עד שיצאו לבית הדשן


ר' עובדיה מברטנורא


אין מועלין בבשר


דהא יש בו היתר לכהנים, דבשר חטאת ואשם וזבחי שלמי צבור, נאכל לכהנים


 


אבל מועלין באימורים


שאין בהן היתר לכהנים


——————————


משנה ו


שתי הלחם מועלין בהן משהוקדשו קרמו בתנור הוכשרו להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ולשחוט עליהם את הזבח נזרק דמן של כבשים חייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא ואין בהן מעילה


ר' עובדיה מברטנורא


שתי הלחם


שמביאין בעצרת


 


קרמו פני הלחם בתנור


היינו תחילת תיקונן, וההיא קרימה בתנור חשיבא הכשר ליפסל בטבול יום ומחוסר כיפורים כשחיטה דקדשי קדשים. והכא לא גרסינן ובלינה, משום דשתי הלחם נאפות מערב יום טוב שאין אפייתן דוחה את היו"ט ונאכלות למחר ביום טוב. והוכשרו לשחוט עליהן את הזבח, דכיון דקרמו פניה קרויה לחם


 


ואין בהן מעילה


שיש בהן שעת היתר לכהנים וכבר נעשית מצותן


Meilah2: 5
חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִיבּוּר מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהוּקְדָּשׁוּ. נִשְׁחֲטוּ — הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים וּבְלִינָה. נִזְרַק דָּמָן — חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא. אֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר, אֲבָל מוֹעֲלִין בָּאֵימוּרִים עַד שֶׁיֵּצְאוּ לְבֵית הַדָּשֶׁן.
The chatas-, the asham-, and the communal shelamim-offerings are subject to me’ilah from when they are consecrated. [Once] they are slaugh- tered, they become prepared to be disqualified through [contact with] a tevul yom, through [contact with] a mechussar kippurim, or through remaining past their time. [Once] their blood is sprinkled [upon the Altar], one is liable on their account for piggul, nossar, or tamei. The meat is no longer subject to me’ilah, but the sacrificial parts are subject to me’ilah until they go out to the place of the ashes.
Meilah2: 6
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהוּקְדָּשׁוּ. קָרְמוּ בַתַּנּוּר — הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים וְלִשְׁחוֹט עֲלֵיהֶם אֶת הַזָּבַח. נִזְרַק דָּמָן שֶׁל כְּבָשִׂים — חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא, וְאֵין בָּהֶן מְעִילָה.
The shtei halechem are subject to me’ilah from when they are consecrated. [Once] they crust in the oven, they become prepared to be disqualified through [contact with] a tevul yom or through [contact with] a mechussar kippurim, and [they become fit] to slaughter the [shelamim-] offering on account of them. [Once] the blood of the lambs is sprinkled [upon the Altar], one is liable on account of [the shtei halechem] for piggul, nossar, or tamei, and they are no longer subject to me’ilah.