Meilah 2:1-2 - Mishna Yomit

פרק ב

משנה א

חטאת העוף מועלין בה משהוקדשה נמלקה הוכשרה להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה הוזה דמה חייבין עליה משום פיגול נותר וטמא ואין בה מעילה

ר' עובדיה מברטנורא

חטאת העוף. הוכשרה ליפסל

כלומר משנמלקה נתוספה בה קדושה, שהיא נפסלת אם נגע בה טבול יום או מחוסר כפורים. ודוקא נפסלת בטבול יום. אבל לא מיטמאה לטמא אחרים, שכשם שטבול יום פוסל את התרומה כך הוא פוסל את הקודש

הוזה דמה חייבין עליה משום פגול

דהזאה של חטאת העוף במקום זריקה דבהמה קאי, דהזאה קובעת פגול כשחשב בו קודם לכן כמו זריקת דם בבהמה, ושוב יש בו איסור נותר וטמא

ואין בה מעילה

דכיון דהוזה דמה יש היתר לכהנים

——————————

משנה ב

עולת העוף מועלין בה משהוקדשה נמלקה הוכשרה להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה מיצה דמה חייבין עליה משום פיגול נותר וטמא ומועלין בה עד שתצא לבית הדשן

ר' עובדיה מברטנורא

מיצה דמה

מיצוי דעולת העוף קאי במקום זריקת הבהמה והזאה דחטאת העוף. דבעולת העוף כתיב ונמצה דמו

עד שתצא לבית הדשן

דכיון דכולה כליל ולית בה שעת היתר לבסוף, לעולם מועלין בה עד שתשרף כולה ותנטל מעפרה תרומת הדשן כדכתיב (ויקרא ו) והרים את הדשן אשר תאכל האש

Meilah2: 1

חַטַּאת הָעוֹף מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהוּקְדָּשָׁה. נִמְלְקָה — הֻכְשְׁרָה לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים וּבְלִינָה. הֻזָּה דָמָהּ — חַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא, וְאֵין בָּהּ מְעִילָה.

The bird chatas is subject to me’ilah from when it is consecrated. [Once] it under- goes melikah, it becomes prepared to be dis- qualified through [contact with] a tevul yom, through [contact with] a mechussar kippurim, or through remaining past its time. [Once] its blood is sprinkled [on the Altar], one is liable on its account for piggul, nossar, or tamei, and it is no longer subject to me’ilah.

Meilah2: 2

עוֹלַת הָעוֹף מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהוּקְדָּשָׁה. נִמְלְקָה — הוּכְשְׁרָה לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים וּבְלִינָה. מִצָּה דָמָהּ — חַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא, וּמוֹעֲלִין בָּהּ עַד שֶׁתֵּצֵא לְבֵית הַדָּשֶׁן.

The bird olah is subject to me’ilah from when it is consecrated. [Once] it undergoes melikah, it becomes prepared to be disqualified through [contact with] a tevul yom, through [contact with] a mechussar kippurim, or through remaining past its time. [Once] he squeezes out its blood [against the Altar], one is liable on its account for piggul, nossar, or tamei, and it remains subject to me’ilah until it goes out to the place of the ashes.

Suggestions