Shekalim 1:6-7 - Mishna Yomit

משנה ו

ואלו שחייבין בקלבון לוים וישראלים וגרים ועבדים משוחררים אבל לא כהנים ונשים ועבדים וקטנים השוקל על ידי כהן על ידי אשה על ידי עבד על ידי קטן פטור ואם שקל על ידו ועל יד חבירו חייב בקלבון אחד רבי מאיר אומר שני קלבונות הנותן סלע ונוטל שקל חייב שני קלבונות

ר' עובדיה מברטנורא

קלבון
קל בון. כלומר דבר קל ומועט שמוסיפין על מחצית השקל להכריע ביניהם

השוקל ע"י אשהכו' פטור
כגון שהלוה להם, דכיון דפטורים הן לא מחייבי בקלבון. ואי לא הלוה להם אלא שפורע בשבילם, אפילו שוקל בשביל בר חיובא פטור מן הקלבון כדלקמן

אם שקל על ידו ועל יד חבירו
בשהלוהו מיירי, ושוקל שקל שלם מחצית השקל בשבילו ומחצית השקל שמלוה לחבירו

חייב קלבון אחד
דסבר הנותן מחצית השקל הקצוב בתורה פטור מן הקלבון, דכתיב זה יתנו, כזה יתנו ולא יותר. וב' ששקלו שקל שלם אין נותנין אלא קלבון אחד

ר' מאיר אומר שני קלבונות
ר"מ סבר השוקל מחצית השקל חייב בקלבון, הלכך שנים ששקלו שקל שלם חייבין ב' קלבונות. ואין הלכה כר"מ

הנותן סלע
דהיינו שקל שלם לשולחני של הקדש, ונוטל ממנו מחציתו שנשאר לו ממנו. ושקל האמור כאן היינו מחצית השקל

נותן ב' קלבונות
בהא מודה ת"ק דנותן ב' קלבונות, אחד קלבון להכרע מחצית השקל שהוא נוטל מן ההקדש, ואחד דכיון שלא שקל מחצית השקל כמו שקצוב בתורה נתחייב בקלבון

---------------------------------
משנה ז

השוקל על ידי עני ועל ידי שכנו ועל ידי בן עירו פטור ואם הלוום חייב האחין והשותפין שחייבין בקלבון פטורין ממעשר בהמה וכשחייבין במעשר בהמה פטורין מן הקלבון וכמה הוא קלבון מעה כסף דברי רבי מאיר וחכמים אומרים חצי

ר' עובדיה מברטנורא

השוקל ע"י עני
בשביל עני

פטור
כיון שנותן להם במתנה

האחין השותפין שחייבין בקלבון
אחים שהם שותפים שחלקו וחזרו ונשתתפו שאז הן חייבין בקלבון כשאר שני אנשים ששקלו סלעים

פטורים ממעשר בהמה
כל הבהמות הנולדות להם כל ימי שותפותן אינן צריכין לעשרן, דדרשינן בפרק בתרא דבכורות, יהיה לך, ולא של שותפות, ומוקמינן להאי קרא במעשר ואע"ג דבבכור כתיב

וכשחייבים במעשר בהמה
היינו כשלא חלקו שאז חייבים במעשר, כדדרשינן יכול אפילו קנו בתפוסת הבית, ת"ל יהיה מ"מ

פטורים מן הקלבון
שממון אביהם בחזקתו עומד, והוי כאב ששוקל ע"י בניו וע"י שכניו דפטור

מעה כסף
אחד מעשרים וארבעה בסלע, ומשקלה ששה עשר שעורות

חצי מעה
אחד משמנה וארבעים, ומשקלה שמנה שעורות. והלכה כחכמים

Shekalim1: 6

וְאֵלּוּ שֶׁחַיָּבִין בְּקַלְבּוֹן: לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים וְגֵרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים, אֲבָל לֹא כֹהֲנִים וְנָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים. הַשּׁוֹקֵל עַל יְדֵי כֹהֵן, עַל יְדֵי אִשָּׁה, עַל יְדֵי עֶבֶד, עַל יְדֵי קָטֹן, פָּטוּר. וְאִם שָׁקַל עַל יָדוֹ וְעַל יַד חֲבֵרוֹ, חַיָּב בְּקַלְבּוֹן אֶחָד. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: שְׁנֵי קַלְבּוֹנוֹת. הַנּוֹתֵן סֶלַע וְנוֹטֵל שֶׁקֶל חַיָּב שְׁנֵי קַלְבּוֹנוֹת.

The following are obligated to pay a kalbon: Leviim, Yisraelim, proselytes, and emancipated slaves; but not Kohanim, wom-en, slaves, or minors. One who contributes for a Kohen, woman, slave, or minor is exempt. If one contributed for himself and for his colleague, he is obligated for [only] one kalbon. R’ Meir says: Two kalbonos. One who gives a sela and takes back a shekel must pay two kalbonos.

Shekalim1: 7

הַשּׁוֹקֵל עַל יְדֵי עָנִי וְעַל יְדֵי שְׁכֵנוֹ וְעַל יְדֵי בֶן עִירוֹ, פָּטוּר. וְאִם הִלְוָם, חַיָּב. הָאַחִין הַשֻּׁתָּפִין שֶׁחַיָּבִין בְּקַלְבּוֹן פְּטוּרִין מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה; וּכְשֶׁחַיָּבִין בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה, פְּטוּרִין מִן הַקַּלְבּוֹן. וְכַמָּה הוּא קַלְבּוֹן? מָעָה כֶסֶף; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: חֲצִי.

One who contributes for a poor person, his neighbor or his townsman is exempt [from a kalbon]. But if he lent [the half shekel to] them, he is obligated [to pay a kalbon]. Brothers who are partners, when they are obligated to pay a kalbon they are exempt from the animal tithe; but when they are obligated to give the animal tithe, they are exempt from the kal-bon. And how much is this kalbon? A silver ma’ah; the words of R’ Meir. But the Sages say: Half [a ma’ah].

Suggestions