Shekalim 4:6-7 - Mishna Yomit

משנה ו

המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראוין לקרבנות הצבור ינתנו לאומנין בשכרן דברי רבי עקיבא אמר לו בן עזאי אינה היא המדה אלא מפרישין מהן שכר האומנין ומחללין אותן על מעות האומנין ונותנין אותן לאומנין בשכרן וחוזרין ולוקחין אותן מתרומה חדשה

ר' עובדיה מברטנורא

המקדיש נכסיו
וסתם הקדש לבדק הבית

והיו בהם דברים הראויים לקרבנות צבור
כגון קטורת או יינות שמנים וסלתות

ינתנו לאומנין בשכרן
ויוצאין לחולין, אף על פי שאין דבר אחר נכנס תחתיו. דקסבר הקדש מתחלל על המלאכה, דכתיב ועשו לי מקדש, שתהיה המלאכה נעשית מן ההקדש

אינה מן המדה
כלומר אין מדה זו שאתה אומר כמדה האמורה לעיל בקטורת, ואין ראוי אלא שתשוה מדותיך. הלכך מפרישים מהן שכר האומנים כו' כדאמרינן לעיל גבי מותר הקטורת. שאין הקדש מתחלל על המלאכה. והלכה כבן עזאי

------------------------------
משנה ז

המקדיש נכסיו והיתה בהן בהמה ראויה לגבי המזבח זכרים ונקבות רבי אליעזר אומר זכרים ימכרו לצרכי עולות ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים ודמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית רבי יהושע אומר זכרים עצמן יקרבו עולות ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים ויביא בדמיהן עולות ושאר נכסים יפלו לבדק הבית רבי עקיבא אומר רואה אני את דברי רבי אליעזר מדברי ר' יהושע שר' אליעזר השוה את מדתו ור' יהושע חלק אמר רבי פפייס שמעתי כדברי שניהן שהמקדיש בפירוש כדברי ר' אליעזר והמקדיש סתם כדברי רבי יהושע

ר' עובדיה מברטנורא

זכרים ימכרו לצרכי עולות כו' ודמיהם יפלו עם שאר הנכסים לבדק הבית
דסבר סתם הקדש לבדק הבית ואפילו במידי דחזי למזבח, אבל הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח, שהמקדיש תמימים לבדק הבית אין נפדים אלא למזבח, והדמים יפלו לבדק הבית

ויביא בדמיהן עולות
קסבר מידי דחזי למזבח מסתמא למזבח אקדשינהו, הלכך זכרים עצמן יקרבו עולות, ונקבות ימכרו לצרכי שלמים ויביא בדמיהן עולות, אבל הן עצמן אין קרבין שלמים, דהמקדיש נכסיו דעתו שיהיו כולם לגבוה, הלכך בהמות שראויות לקרב עולות יקרבו עולות, ונקבות ימכרו לצרכי שלמים ויביא בדמיהן עולות, דכיון דראויות למזבח חלה עליהן קדושת מזבח, ואפילו על הנקבות שאין גופן ראוי למה שדעתו להקדישן, כיון דלשם קרבן מיהא חזיין, לא חל עליהן קדושת בדק הבית, ויביא בדמיהם עולות

שהמקדיש בפירוש
שאמר בהמה ונכסי להקדש. דכיון שהפרישן והבדילן זו מזו ואעפ"כ לא אמר בהמה למזבח ונכסי לבדק הבית, ש"מ דדעתו היה שבין בהמה ובין נכסיו הכל ילך אל מקום אחד. אבל המקדיש סתם כל נכסיו, דעתו להקדיש כל דבר למה שהוא ראוי. והלכה כר"ע

Shekalim4: 6

הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו, וְהָיוּ בָהֶן דְּבָרִים רְאוּיִין לְקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר, יִנָּתְנוּ לָאֻמָּנִין בִּשְׂכָרָן, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ בֶּן עֲזַאי: אֵינָהּ הִיא הַמִּדָּה. אֶלָּא מַפְרִישִׁין [מֵהֶן] שְׂכַר הָאֻמָּנִין, וּמְחַלְּלִין אוֹתָן עַל מָעוֹת הָאֻמָּנִין, וְנוֹתְנִין אוֹתָן לָאֻמָּנִין בִּשְׂכָרָן, וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָן מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה.

If] one consecrated his possessions, and among them were things suitable for communal offerings, these [things] should be given to the artisans for their wages —- [these are] the words of R’ Akiva. Said Ben Azzai to him: This is not the [same] method [described above]. Rather, they set aside from these [things an amount equal to] the artisans’ wages and redeem them with [funds set aside] for the artisans’ wages; then they give them to the artisans as their wages and repur-chase them with [funds from] the new terumah.

Shekalim4: 7

הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו, וְהָיְתָה בָהֶן בְּהֵמָה רְאוּיָה לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זְכָרִים יִמָּכְרוּ לְצָרְכֵי עוֹלוֹת, וּנְקֵבוֹת יִמָּכְרוּ לְצָרְכֵי זִבְחֵי שְׁלָמִים, וּדְמֵיהֶן יִפְּלוּ עִם שְׁאָר נְכָסִים לְבֶדֶק הַבָּיִת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זְכָרִים עַצְמָן יִקָּרְבוּ עוֹלוֹת, וּנְקֵבוֹת יִמָּכְרוּ לְצָרְכֵי זִבְחֵי שְׁלָמִים וְיָבִיא בִדְמֵיהֶן עוֹלוֹת, וּשְׁאָר נְכָסִים יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבָּיִת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִדִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִשְׁוָה אֶת מִדָּתוֹ, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ חָלַק. אָמַר רַבִּי פַּפְּיַס: שָׁמַעְתִּי כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶן: שֶׁהַמַּקְדִּישׁ בְּפֵרוּשׁ, כְּדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר; וְהַמַּקְדִּישׁ סְתָם, כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

[If] one consecrated his possessions, and among them there was an animal suitable for the altar, either male or female —- R’ Eliezer says: The males should be sold to those needing burnt-offerings and the females should be sold to those needing peace-offerings; their proceeds should be used with the rest of the property for the upkeep of the Temple. R’ Ye-hoshua says: The males themselves should be brought as burnt-offerings, but the females should be sold to those needing peace-offerings, burnt-offerings should be brought with their proceeds, and the rest of the property should be used for the upkeep of the Temple. R’ Akiva says: I prefer R’ Eliezer’s view over R’ Yehoshua’s, because R’ Eliezer applies his [logi-cal] method uniformly whereas R’ Yehoshua differentiates. Said R’ Papyas: I have been taught that both views are correct. Regarding one who consecrates explicitly, [the halachah is] according to R’ Eliezer; whereas regarding one who consecrates without explicit designation, [the halachah is] according to R’ Yehoshua.

Suggestions