Shekalim 5:5-6

משנה ה


מי שאבד ממנו חותמו ממתינין לו עד הערב אם מצאו לו כדי חותמו נותנין לו ואם לאו לא היה לו ושם היום כתוב עליהן מפני הרמאין


ר' עובדיה מברטנורא


ממתינין לו עד הערב
שיזדווגו יחד יוחנן ואחיה, אם נמצאו מעות יתרים ביד יוחנן כנגד החותם שאומר זה שנאבד ממנו, נותנים לו


ושם היום כתוב
על החותם, יום פלוני וחדש פלוני


מפני הרמאין
שמא מצא חותם שנפל מחברו או מאחיה או מיוחנן, ובא עכשיו ליקח. וביום שמצאו אינו רשאי להוציאו, שהאובד מחזר אחריו. ועוד יש לחוש שמא לקח חותם כשער הזול והצניעו עד שנתייקר השער


-----------------------------------
משנה ו


שתי לשכות היו במקדש אחת לשכת חשאים ואחת לשכת הכלים לשכת חשאים יראי חטא נותנים לתוכה בחשאי ועניים בני טובים מתפרנסים מתוכה בחשאי לשכת הכלים כל מי שהוא מתנדב כלי זורקו לתוכה ואחד לשלשים יום גזברין פותחין אותה וכל כלי שמצאו בו צורך לבדק הבית מניחין אותו והשאר נמכרין בדמיהן ונופלין ללשכת בדק הבית


ר' עובדיה מברטנורא


לשכת חשאים
על שם שהנותנים בתוכה מעות נותנים בסתר, והמתפרנסים ממנה נוטלים בסתר


ללשכת בדק הבית
ללשכה שנותנים בה כל קדשי בדק הבית


Shekalim5: 5
מִי שֶׁאָבַד מִמֶּנּוּ חוֹתָמוֹ, מַמְתִּינִין לוֹ עַד הָעֶרֶב. אִם מָצְאוּ לוֹ כְּדֵי חוֹתָמוֹ, נוֹתְנִין לוֹ; וְאִם לַאו, לֹא הָיָה לוֹ.  וְשֵׁם הַיּוֹם כָּתוּב עֲלֵיהֶן מִפְּנֵי הָרַמָּאִין.
[If] someone lost his token, they would have him wait until the evening. If they found [surplus funds] for him corresponding to his token, they would give him [his nesachim]; but if not, nothing was [given] to him.  They were inscribed with the date because of the deceptive ones.
Shekalim5: 6
שְׁתֵּי לְשָׁכוֹת הָיוּ בַמִּקְדָּשׁ: אַחַת ,,לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים”, וְאַחַת ,,לִשְׁכַּת הַכֵּלִים”.  ,,לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים” יִרְאֵי חֵטְא נוֹתְנִים לְתוֹכָהּ בַּחֲשַׁאי, וַעֲנִיִּים בְּנֵי טוֹבִים מִתְפַּרְנְסִים מִתּוֹכָהּ בַּחֲשַׁאי.  ,,לִשְׁכַּת הַכֵּלִים” כָּל מִי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב כְּלִי זוֹרְקוֹ לְתוֹכָהּ, וְאַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם גִּזְבָּרִין פּוֹתְחִין אוֹתָהּ. וְכָל כְּלִי שֶׁמָּצְאוּ בוֹ צֹרֶךְ לְבֶדֶק הַבַּיִת מַנִּיחִין אוֹתוֹ; וְהַשְּׁאָר נִמְכָּרִין בִּדְמֵיהֶן, וְנוֹפְלִין לְלִשְׁכַּת בֶּדֶק הַבַּיִת.
There were two [collection] chambers in the Temple: One [was called] “the chamber of the discreet,” and the other [was called] “the utensil chamber.”  [What purpose did] “the chamber of the discreet” [serve?] the God fearing would de-posit [money] into it quietly, and the poor sons of good families supported themselves from it discreetly.  [What purpose did] “the utensil chamber” [serve?] whoever pledged a utensil [to the Temple] would toss it into this chamber, and once every thirty days the treasurers would open [the chamber]. Any utensil for which they found a use toward the upkeep of the Temple they would leave; the remainder would be sold for their value, and the proceeds would go for the chamber [holding the funds] for the upkeep of the Temple.