Shekalim 8:2-3

משנה ב


כל הכלים הנמצאין בירושלם דרך ירידה לבית הטבילה טמאין דרך עלייה טהורין שלא בדרך ירידתן עלייתן דברי רבי מאיר ר' יוסי אומר כולן טהורין חוץ מן הסל והמגריפה והמריצה המיוחדין לקברות


ר' עובדיה מברטנורא


דרך ירידה לבית הטבילה
שני דרכים היו למקוה באחד יורדים ובאחד עולים, שלא יגעו הטמאים בטהורים. ושל דרך ירידה ודאי טמאים לפי שנפלו מיד המביאם לטבילה


שלא כירידתן עלייתן
דבירידתן ודאי טמאים היו לכך היה מורידן לבית הטבילה ובעלייתן טהרו לאחר שהטבילן


רבי יוסי אומר כולן טהורין
דלא גזרו על ספק כלים בירושלים. והלכה כרבי יוסי


מגריפה
כלי שגורפים וכונסים בו עצמות המתים כשהם מפוזרים


מריצה
כלי שרוצצים ומשברים בו עצמות המת כשרוצים להכניסם בסל להוליכן ממקום למקום


----------------------------------------
משנה ג


סכין שנמצאת בארבעה עשר שוחט בה מיד בשלשה עשר שונה ומטביל וקופיץ בין בזה ובין בזה שונה ומטביל חל ארבעה עשר להיות בשבת שוחט בה מיד בחמשה עשר שוחט בה מיד נמצאת קשורה לסכין הרי זו כסכין


ר' עובדיה מברטנורא


שוחט בה מיד
דודאי הטבילוה בעליה מאתמול כדי שיהיה לה הערב שמש ותהא ראויה לשחוט בה היום בערב הפסח


בשלשה עשר שונה ומטביל
כלומר אע"ג דאיכא למימר כבר הטבילוה בעליה צריך המוצאה להטבילה שנית, דשמא לא הטבילוה בעליה דהיה להם שהות להמתין עד סמוך לחשיכה, ואע"פ שלא גזרו על ספק כלים בירושלים משום חומרא דקדשים הצריכוה טבילה. ורמב"ם פירש שונה להזות עליה, דשמא נטמאה במת והזה עליה בשלישי, ועתה שונה ומזה עליה ואחר כך מטבילה


קופיץ
סכין גדול עשוי לחתוך בשר ולשבור בו עצמות


בזה ובזה
בין בי"ג בין בי"ד שונה


ומטביל
לפי שאין הקופיץ ראוי אלא לחגיגה ששבירת עצם מותר בה. ובגמרא בפסחים מוקי מתניתין בזמן שהיה הנשיא גוסס בשלשה עשר, שאם ימות יהיו כל הציבור טמאים ויקרב הפסח בטומאה ולא יהיו צריכים לטהר הכלים. הלכך, סכין שצריך לשחיטת הפסח, דחד ספיקא הוא, שמא לא ימות הנשיא ויעשו את הפסח בטהרה מטבילין אותו, וחזקה שטהרוהו ביום י"ג כדי לשחוט בו את הפסח בי"ד. אבל קופיץ דתרי ספיקי, שמא ימות הנשיא ויעשו פסח בטומאה ואז אין מביאין חגיגה וא"צ לקופיץ, ואף אם לא ימות שמא יהיו הפסחים מרובים ולא יעשו חגיגה בי"ד, הלכך לא מטבלי ליה וחזקתו שלא טהרוהו


חל י"ד להיות בשבת שוחט בה מיד
ולא אמרינן כיון דשבת הוא לא נשחוט בה מספיקא שמא טמאה היא ונמצא הפסח טמא ומחלל את השבת שלא במקום מצוה. ורבותי פירשו, שוחט בה מיד בקופיץ קאמר, דאף על גב דאין חגיגה בשבת, מכל מקום חזקה שהטבילה מערב שבת לצורך חגיגת חמשה עשר


בחמשה עשר שוחט בה מיד
לפי שכל העם יודעים שהזאה וטבילה אסורה ביום טוב ומטבילין את הכל מלפני יום טוב


נמצאת
הקופיץ


קשורה לסכין
אמרינן ודאי הטבילוה עם הסכין. אבל רמב"ם פירש, נמצאת סכין סתמא קשורה עם סכין אחרת ידועה, הרי היא כסכין הידועה, אם טמאה טמאה ואם טהורה טהורה


Shekalim8: 2
כָּל הַכֵּלִים הַנִּמְצָאִין בִּירוּשָׁלַיִם דֶּרֶךְ יְרִידָה לְבֵית הַטְּבִילָה טְמֵאִין; דֶּרֶךְ עֲלִיָּה טְהוֹרִין, שֶׁלֹּא בְדֶרֶךְ יְרִידָתָן עֲלִיָּתָן; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.  רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כֻּלָּן טְהוֹרִין חוּץ מִן הַסַּל וְהַמַּגְרֵפָה וְהַמְּרִצָּה הַמְיֻחָדִין לִקְבָרוֹת.
All the utensils that are found in Jerusalem on the path leading down to the mikveh are [assumed to be] tamei; but [those found] on the path leading up [from the mikveh] are [assumed to be] tahor, for the path of their descent is not [the path] of their ascent; [these are] the words of R’ Meir.  R’ Yose says: All are [assumed to be] tahor except for the basket, the shov-el, and the spade that are reserved for gravesites.
Shekalim8: 3
סַכִּין שֶׁנִּמְצֵאת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שׁוֹחֵט בָּהּ מִיָּד; בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, שׁוֹנֶה וּמַטְבִּיל. וְקוֹפִיץ, בֵּין בָּזֶה וּבֵין בָּזֶה, שׁוֹנֶה וּמַטְבִּיל; חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, שׁוֹחֵט בָּהּ מִיָּד; בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר, שׁוֹחֵט בָּהּ מִיָּד. נִמְצֵאת קְשׁוּרָה לְסַכִּין, הֲרֵי זוֹ כַסַּכִּין.
A knife which was found on the fourteenth [of Nissan] may be used immediately for slaughter; [but if it was found] on the thirteenth [of Nissan], he must immerse it again. And a meat cleaver, whether [found] on the thirteenth or on the four-teenth, he must immerse again; [unless] the fourteenth fell on the Sabbath, [in which case] he may slaughter with it immedi-ately; [but if it was found] on the fifteenth [of Nissan], he may slaughter with it immediately. [If] it was found tied to a knife, then it is [considered] as the knife.