משנה ו
המלקט עשבים לחים, עד שייבש המתוק. והמגבב ביבש, עד שתרד רביעה שניה. עלי קנים ועלי גפנים, עד שישרו מאביהן. והמגבב ביבש, עד שתרד רביעה שניה. רבי עקיבא אומר, בכלן עד שתרד רביעה שניה
ר' עובדיה מברטנורא
המלקט עשבים לחים אוכלן בלא ביעור עד שייבש לחלוחית הארץ הממתק את הפירות, משם ואילך חייב לבערן
המגבב ביבש המלקט בעשבים יבשים, אוכלן בלא ביעור
עד שתרד רביעה שניה שהיא בשנה בינונית בכ"ג במרחשון, משם ואילך חייב לבער
מגבב תרגום לקושש קש לגבבא
רביעה על שם שהמטר רובע את הארץ ומולידה כזכר זה שרובע את הנקבה. פ"א שמרביץ העפר ומשכיבו, תרגום רובץ רביע
ועלי גפנים לחים, אוכלים בהן כל זמן שנמצאים באביהן, כלומר במחובר לאילן
שישורו שיפלו
והמגבב ביבש בעלי קנים וגפנים יבשים, אוכל עד שתרד רביעה שניה ואחר כך יבער
בכולן בין עשבים בין קנים וגפנים בין לחים בין יבשים. ואין הלכה כר"ע
----------------------------------
משנה ז
כיוצא בו, המשכיר בית לחברו עד הגשמים, עד שתרד רביעה שניה. המדר הנאה מחברו עד הגשמים, עד שתרד רביעה שניה. עד אימתי עניים נכנסים לפרדסות, עד שתרד רביעה שניה. מאימתי נהנין ושורפין בתבן ובקש שלשביעית, משתרד רביעה שניה
ר' עובדיה מברטנורא
עניים נכנסים לפרדסא בשאר שני שבוע ליטול לקט שכחה ופאה, וכן נכנסים לגנות במוצאי שביעית
עד שתרד רביעה שניה מפני מותרות פירות שביעית שנשארו בה
בתבן ובקש של שביעית דסתם תבן וקש חזי למאכל בהמה ויש בו קדושת שביעית ואסור לשרפו וליהנות בו הנאה של אבוד, משום דדרשינן לאכלה ולא להפסד. אבל כשנתבטל מה שבשדה ממאכל חיה פקעה קדושת שביעית ממה שבבית