Sheviis 7:4-5 - Mishna Yomit

משנה ד

לָקַח בְּכוֹר לְמִשְׁתֵּה בְנוֹ אוֹ לָרֶגֶל וְלֹא צָרִיךְ לוֹ, מֻתָּר לְמָכְרוֹ. צָדֵי חַיָּה עוֹפוֹת וְדָגִים שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לָהֶם מִינִים טְמֵאִין, מֻתָּרִים לְמָכְרָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף מִי שֶׁנִּתְמַנָּה לוֹ לְפִי דַרְכּוֹ, לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְהֵא אֻמָּנוּתוֹ בְכָךְ. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין

ר' עובדיה מברטנורא

לקח בכור
בעל מום דמותר לזרים

מותר למכרו
ובלבד שלא ימכרנו אלא בדמים שקנה אותו, שלא ישתכר בו

מותרין למכרן - דהא כתיב גבי נבלה או מכור לנכרי הא לא אסרה תורה אלא לקיימן לעשות בהן סחורה אבל בנזדמן מותר

ר"י אומר אף מי שנתמנה
אעפ"י שאינו צייד אלא שמצא עופות טמאים כמו כי יקרא קן צפור ופליג אתנא קמא דאמר ציידי דווקא

נתמנה
נזדמן, לשון וימן המלך

וחכמים אוסרים
למי שאינו צייד ואפילו אין אומנתו בכך, וטעמייהו דרבנן לפי שהציידים שצריכים ליתן מס למלך מאומנותם התירו להם למכור חיה עופות ודגים טמאים כדי שיוכלו לפרוע למלך המס שעליהם, אבל שאר כל אדם לא. והלכה כרבי יהודה

-----------------------------------------

משנה ה

לוּלְבֵי זְרָדִים וְהֶחָרוּבִין, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית, יֵשׁ לָהֶן בִּעוּר וְלִדְמֵיהֶן בִּעוּר. לוּלְבֵי הָאֵלָה וְהַבָּטְנָה וְהָאֲטָדִין, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית, וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית, אֵין לָהֶם בִּעוּר וְלֹא לִדְמֵיהֶן בִּעוּר. אֲבָל לֶעָלִין יֵשׁ בִּעוּר, מִפְּנֵי שֶׁנּוֹשְׁרִין מֵאֲבִיהֶן

ר' עובדיה מברטנורא

לולבי זרדין
לולבי אילן ששמו זרדתא

לולבי האלה
לשון כאלה וכאלון בערבי באלו"ט ובלע"ז גלנד"י

בטנה
מלשון בטנים ושקדים בלשון ערבי פאסת"ק

ואטדים
מין ממיני הקוצים שצומחים בו גרעינים שחורים קשים והן נאכלים

אבל לעלים
של כל אלו יש ביעור, דאע"ג דלולבים אין נושרים ואין אני קורא בהם ולבהמתך ולחיה, כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית, מ"מ העלים נושרים הן ממקום חבורן. ולענפים שהם מחוברים בו קרי אביהן, וכיון שהם נושרים יש להם ביעור

Shevi'is7: 5

לוּלְבֵי זְרָדִים וְהֶחָרוּבִין יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית; יֵשׁ לָהֶן בִּיעוּר וְלִדְמֵיהֶן בִּיעוּר. לוּלְבֵי הָאֵלָה, וְהַבָּטְנָה, וְהָאֲטָדִין, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית, וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית; אֵין לָהֶם בִּיעוּר וְלֹֹא לִדְמֵיהֶן בִּיעוּר. אֲבָל לֶעָלִין יֵשׁ בִּיעוּר, מִפְּנֵי שֶׁנּוֹשְׁרִין מֵאֲבִיהֶן.

Shoots of the service tree and the carob tree possess seventh [-year sanctity] and money [exchanged] for them possesses seventh [-year sanctity]; they are subject to biur and money [exchanged] for them is subject to biur. Shoots of the terebinth, pistachio, and thorn, possess seventh [-year sanctity] and money [exchanged] for them possesses seventh [-year sanctity]; [but] they are not subject to biur, nor is money [exchanged] for them subject to biur. But the leaves are subject to biur, because they fall from their branches.

Shevi'is7: 4

לָקַח בְּכוֹר לְמִשְׁתֵּה בְנוֹ אוֹ לָרֶגֶל, וְלֹֹא צָרִיךְ לוֹ, מוּתָּר לְמָכְרוֹ. צָדֵי חַיָּה, עוֹפוֹת, וְדָגִים, שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לָהֶם מִינֵי טְמֵאִין מוּתָּרִים לְמָכְרָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף מִי שֶׁנִּתְמַנָּה לוֹ לְפִי דַרְכּוֹ לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְהֵא אוּמָּנוּתוֹ בְכָךְ. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

[If] he bought a first-born animal for his son’s [wedding] feast or for the festival, and he did not need it, he is permitted to sell it. Trappers of wild animals, fowl, or fish, who chanced upon unkosher species are permitted to sell them. R’ Yehudah says: Even someone to whom such [an animal] happened to come his way may take it and sell it, provided that he does not make a specialty of this. But the Sages forbid it.

Suggestions