Sheviis 7:2-3 - Mishna Yomit

משנה ב

וְעוֹד כְּלָל אַחֵר אָמְרוּ, כָּל שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל אָדָם וּמַאֲכַל בְּהֵמָה, וּמִמִּין הַצּוֹבְעִין, וּמִתְקַיֵּם בָּאָרֶץ, יֶשׁ לוֹ שְׁבִיעִית וּלְדָמָיו שְׁבִיעִית, אֵין לוֹ בִּעוּר וְאֵין לְדָמָיו בִּעוּר. אֵי זֶהוּ, עִקַּר הַלּוּף הַשּׁוֹטֶה, וְעִקַּר הַדַּנְדַּנָּה, וְהָעַרְקַבְנִין, וְהַחַלְבְּצִין, וְהַבֻּכְרִיָּה. וּמִמִּין הַצּוֹבְעִין, הַפּוּאָה וְהָרִכְפָּא, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית, אֵין לָהֶם בִּעוּר וְלֹא לִדְמֵיהֶן בִּעוּר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, דְּמֵיהֶם מִתְבַּעֲרִין עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אָמְרוּ לוֹ, לָהֶן אֵין בִּעוּר, קַל וָחֹמֶר לִדְמֵיהֶן

ר' עובדיה מברטנורא

עיקר

שרש

ערקבלין
רבותי מפרשים עשב הגדל אצל הדקל ועולה ונכרך סביבות הדקל. ואני שמעתי שהוא עשב שעלין שלו דומות לעקרב

והחלבצין
השרשים של נץ חלב האמור למעלה

הבכרייה
קורין לו בערבי כנג"ר

הפואה
בערבי פו"א ובלע"ז זרויי"א

הרכפה
שרשים שתחת הקרקע, ושולקין אותן ושותין מימיהן ומי שיש לו תולעים בבטנו ימיתם

אין להם ביעור
לפי שמתקיימים בארץ ולא כלה לחיה מן השדה לפיכך א"צ לבערו מן הבית

דמיהם מתבערים עד ר"ה
ה"ק דמיהם צריך שיתבערו מן העולם קודם ר"ה של שמינית. וה"ה דהוי מצי למתני מתבערים אחר ר"ה שאם ישנן לאותן דמים בעולם אחר ר"ה של שמינית חייב לבערם בקדושת שביעית

ק"ו לדמיהן
ור"מ סבר מחמיר אני בדמיהן יותר מבהן עצמן, דפרי עצמו מינכר ולא אתי למיעבד ביה סחורה אבל דמים לא מנכרי ואתי למיעבד ביה סחורה. ואין הלכה כר"מ

------------------------------------------

משנה ג

קְלִפֵּי רִמּוֹן וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ, קְלִפֵּי אֱגוֹזִים וְהַגַּלְעִינִין, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית. הַצַּבָּע, צוֹבֵעַ לְעַצְמוֹ, וְלֹא יִצְבַּע בְּשָׂכָר, שֶׁאֵין עוֹשִׂין סְחוֹרָה בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית, וְלֹא בִבְכוֹרוֹת, וְלֹא בִתְרוּמוֹת, וְלֹא בִנְבֵלוֹת, וְלֹא בִטְרֵפוֹת, וְלֹא בִשְׁקָצִים, וְלֹא בִרְמָשִׂים. וְלֹא יִהְיֶה לוֹקֵחַ יַרְקוֹת שָׂדֶה וּמוֹכֵר בַּשּׁוּק, אֲבָל הוּא לוֹקֵט וּבְנוֹ מוֹכֵר עַל יָדוֹ. לָקַח לְעַצְמוֹ וְהוֹתִיר, מֻתָּר לְמָכְרָן

ר' עובדיה מברטנורא

והנץ שלו
פרח שעל הפטמא

וקליפי אגוזים
כל הני צובעים בהן

והגלעינים
גרעיני פירות. כגון הגרעינים שבזיתים שמוציאים מהן שמן. וגרעיני תמרים שראוין למאכל בהמה

צובע לעצמו
דכתיב לכם לכל צרכיכם

שאין עושים סחורה בפירות שביעית
וצביעה בשכר היינו סחורה

לא בבכורות ולא בתרומות
דלמא משהי להו לגביה ואתי בהו לידי תקלה. ודוקא בבכור חי גזרו אבל שחוט שרי למכרו אפילו מדרבנן, ובלבד שלא ימכרנו באטליז

לא בנבלות ולא בטרפות
דמאחר דכתב רחמנא טמאים הם מה צריך לומר תו וטמאים יהיו לכם, אלא אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה. ואם תאמר הרי חמור הרי גמל וסוס ופרד, שאני הני דלמלאכתן הן גדלים ולא אסרו לעשות סחורה אלא בדבר העומד לאכילה. וכל דבר שאיסורו מן התורה אסור לעשות בו סחורה, אבל דבר שאסורו מדבריהם אין אסור לעשות בו סחורה, אלא סתם יינן דאף על גב דאסורו מדבריהם אסור לעשות בו סחורה

ולא יהא לוקח
כלומר לוקט ומוכר בשוק דנראה כסחורה. אבל כשבנו מוכר על ידו, פירוש בשבילו, אע"פ שהוא לקטן למכרן לא מיחזי כסחורה

לקח לעצמו
לקט לעצמו לאכול והותיר, מותר למכרן אפילו הוא עצמו

Shevi'is7: 3

קְלִיפֵּי רִמּוֹן וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ, קְלִיפֵּי אֱגוֹזִים, וְהַגַּלְעִינִין יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית, וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית. הַצַּבָּע צוֹבֵעַ לְעַצְמוֹ, וְלֹֹא יִצְבַּע בְּשָׂכָר, שֶׁאֵין עוֹשִׂים סְחוֹרָה בְּפֵירוֹת שְׁבִיעִית, וְלֹֹא בַבְּכוֹרוֹת, וְלֹֹא בַתְּרוּמוֹת, וְלֹֹא בַנְּבֵלוֹת, וְלֹֹא בַטְּרֵפוֹת, וְלֹֹא בַשְּׁקָצִים, וְלֹֹא בָרְמָשִׂים. וְלֹֹא יִהְיֶה לוֹקֵחַ יַרְקוֹת שָׂדֶה וּמוֹכֵר בַּשּׁוּק, אֲבָל הוּא לוֹקֵט וּבְנוֹ מוֹכֵר עַל יָדוֹ. לָקַח לְעַצְמוֹ וְהוֹתִיר, מוּתָּר לְמָכְרָן.

Rinds of pomegranate and its blossom, husks of nuts, and pits possess seventh [-year sanctity], and money [exchanged] for them possesses seventh [-year sanctity]. The dyer may dye for himself, but he may not dye for payment, because one may not do business with seventh [-year] produce, nor with first-born animals, nor with terumah, nor with unslaughtered carcasses, nor with tereifos, nor with abominations, nor with creeping things. A person should not take field vegetables and sell them in the market, but he may pick and his son may sell in his place. [If] he took for himself and left over, he is permitted to sell them.

Shevi'is7: 2

וְעוֹד כְּלָל אַחֵר אָמְרוּ: כָּל שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל אָדָם, וּמַאֲכַל בְּהֵמָה, וּמִמִּין הַצּוֹבְעִין, וּמִתְקַיֵּים בָּאָרֶץ — יֶשׁ לוֹ שְׁבִיעִית, וּלְדָמָיו שְׁבִיעִית; אֵין לוֹ בִּיעוּר וְאֵין לְדָמָיו בִּיעוּר. אֵי זֶהוּ? עִקַּר הַלּוּף הַשּׁוֹטֶה, וְעִקַּר הַדַּנְדַּנָּה, וְהָעַרְקַבָּנִין, וְהַחַלְבִּצִין, וְהַבּוּכְרִיָּה; וּמִמִּין הַצּוֹבְעִים: הַפּוּאָה וְהָרִכְפָּא — יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית, וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית; אֵין לָהֶם בִּיעוּר וְלֹֹא לִדְמֵיהֶן בִּיעוּר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: דְּמֵיהֶם מִתְבַּעֲרִין עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אָמְרוּ לוֹ: לָהֶן אֵין בִּיעוּר, קַל וָחֹמֶר לִדְמֵיהֶן.

Another rule was stated: Whatever is not a human food, or an animal food, or a dyestuff, and [whatever] endures in the ground — possesses seventh [-year sanctity], and money [exchanged] for it possesses seventh [-year sanctity]; [but] it is not subject to biur, and money [exchanged] for it is not subject to biur. Which is this? The root of the wild luf, root of the mint, heliotropes, roots of the milky blossom, and the buchriah; and dyestuffs: madder and reseda luteola — these possess seventh [-year sanctity], and money [exchanged] for them possesses seventh [year sanctity]; [but] they are not subject to biur, nor is money [exchanged] for them to biur. R’ Meir says: Money [exchanged] for them must be used up by Rosh Hashanah. They said to him: They are not subject to biur, how much more so the money [exchanged] for them.

Suggestions