משנה ט
משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית, נפה וכברה, ורחים ותנור. אבל לא תבר ולא תטחן עמה. אשת חבר, משאלת לאשת עם הארץ, נפה וכברה, ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה. אבל משתטיל את המים, לא תגע אצלה, שאין מחזיקין ידי עוברי עברה. וכלן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום. ומחזיקין ידי גוים בשביעית, אבל לא ידי ישראל. ושואלין בשלומן, מפני דרכי שלום
ר' עובדיה מברטנו
החשודה על השביעית לאכול פירות שביעית אחר הביעור בלא ביעור
נפה שאני אומר לספור בה מעות היא לוקחת
כברה שאני אומר לכבור בה את החול
רחיים דשמא לטחון בהם סמנין
תנור שמא לייבש בו אונין של פשתן
ולא תטחז עמה שאסור לסייע ידי עוברי עבירה
ובוררת וטוחנת עמה ולא אסרו הכא באשת עם הארץ החשודה על המעשרות כדאסרו בחשודה על השביעית, משום דרוב עמי הארץ מעשרים הן
אבל משתטיל המים בעיסה
וקא מיטמאה מחמת כלים טמאים, שהרי הוכשרה לקבל טומאה וזו מסייעתה לגלגל ואסור לגרום טומאה לחלה: וכולן לא אמרו לא התירו להשאילן כלים ולסייען בלא שעת עבירה עצמה אלא משום דרכי שלום
מחזיקין ידי נכרים אגב גררא דדרכי שלום תנא ליה הכא, ומפורש לעיל בפ"ד
-------------------------------------------
פרק ו
משנה א
שלש ארצות לשביעית. כל שהחזיקו עולי בבל, מארץ ישראל ועד כזיב, לא נאכל ולא נעבד. וכל שהחזיקו עולי מצרים, מכזיב ועד הנהר ועד אמנה, נאכל, אבל לא נעבד. מן הנהר ומאמנה ולפנים, נאכל ונעבד
ר' עובדיה מברטנו
שלש ארצות לשביעית חלוקות לענין דין שביעית
כל שהחזיקו עולי בבל עזרא וסיעתו כשעלו מבבל
לא נאכל ולא נעבד שעבודת הארץ ההיא אסורה בשביעית, ואם נעבדה וגדלה אסור לאכול מאותן גדולים. פירוש אחר ועיקר, לא נאכל לאחר שביעית בלא ביעור ולא נעבד בשביעית
מכזיב ועד הנהר ועד אמנום כזיב משוך כלפי הצפון לצד מזרח ורצועה יוצאת מעכו שיושבת ברבועה של ארץ ישראל במקצוע צפונית מזרחית ואותה רצועה משוכה כלפי צפון והולכת עד כזיב ורצועה אחרת משוכה מעכו כלפי מזרח ובה הנהר האמור כאן, ואלו השתי רצועות כבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל
ועד אמנום הוא הר ההר הכתוב בגבולות הארץ בפרשת אלה מסעי, תתאו לכם הר ההר מתרגמינן בירושלמי טורי אמנום, והוא בצפונה של ארץ ישראל לצד מערב אצל הים הגדול, וגם זו לא כבשו עולי בבל הלכך נאכל לאחר הביעור, ולאידך לישנא אם נעבד בשביעית נאכל דקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא, ולא נעבד, דלענין עבודה החמירו לאסור מדרבנן
מנהר ומאמנום ולפנים כך כתוב בכל הספרים, וטפי הוה ניחא אי הוה גרסינן ולחוץ. ואפשר לפרש בדוחק מהנהר ולפנים מתחלת הנהר ולפנים לצד הנהר חוצה לארץ, וכן מתחלת טורי אמנום ולפנים לצד ההר קרויה לפנים