משנה ז
היוצר, מוכר חמש כדי שמן וחמש עשרה כדי יין, שכן דרכו להביא מן ההפקר. ואם הביא יותר מכאן, מתר. ומוכר לגוי בארץ, ולישראל בחוצה לארץ
ר' עובדיה מברטנו
היוצר אומן העושה כלי חרס מוכר אפילו לחשוד על השביעית חמש כדי שמן וחמש עשרה כדי יין, וליכא למיחש שמא רוצה כולם לשמן או כולם ליין שניכרים הן אותם של יין מאותם של שמן, שהעפר שעושים ממנו כדי יין אינו דומה לעפר שעושים ממנו כדי שמן
ואם הביא יותר מכאן מותר ולא חיישינן שמא מן המשומר דשביעית הביא
ומוכר לנכרים בארץ ולא חיישינן שמא יחזור הנכרי וימכרם לישראל החשוד
ולישראל בחוצה לארץ ולא חיישינן שמא יוליכם בארץ, אי נמי שמא יכניס לתוכן יין ושמן של שביעית שהביא מארץ ישראל, דלא החמירו חכמים כל כך
------------------------------------------
משנה ח
בית שמאי אומרים, לא ימכר לו פרה חורשת בשביעית. ובית הלל מתירין מפני שהוא יכל לשחטה. מוכר לו פרות אפלו בשעת הזרע, ומשאיל לו סאתו אף על פי שהוא יודע שיש לו גרן, ופורט לו מעות אף על פי שהוא יודע שיש לו פועלים. וכלן, בפרוש, אסורין
ר' עובדיה מברטנו
שהוא יכול לשחטה ובכל דהוא דמצינן למתלי תלינן . ובית שמאי סברי דאין דרך כלל לשחוט פרה העומדת לחרישה
אפילו בשעת הזרע ולא אמרינן ודאי לזריעה הוא לוקח, דתלינן לאכילה הוא רוצה
שיש לו גורן ולא חיישינן שמא מודד להכניס לאוצר, דאיכא למתלי דלטחינה הוא מודד
ופורט לו מעות מחליף לו מעות בפרוטות
אע"פ שהוא יודע שיש לו פועלים ונמצא מסייע ידי עוברי עבירה, דאמרינן שמא לשאר צרכיו הוא צריך
וכולם אם פירש שלדבר אסור רוצה אותם, אסור