Sheviis 5:7-8 - Mishna Yomit

משנה ז

היוצר, מוכר חמש כדי שמן וחמש עשרה כדי יין, שכן דרכו להביא מן ההפקר. ואם הביא יותר מכאן, מתר. ומוכר לגוי בארץ, ולישראל בחוצה לארץ

ר' עובדיה מברטנו

היוצר
אומן העושה כלי חרס מוכר אפילו לחשוד על השביעית חמש כדי שמן וחמש עשרה כדי יין, וליכא למיחש שמא רוצה כולם לשמן או כולם ליין שניכרים הן אותם של יין מאותם של שמן, שהעפר שעושים ממנו כדי יין אינו דומה לעפר שעושים ממנו כדי שמן

ואם הביא יותר מכאן מותר
ולא חיישינן שמא מן המשומר דשביעית הביא

ומוכר לנכרים בארץ
ולא חיישינן שמא יחזור הנכרי וימכרם לישראל החשוד

ולישראל בחוצה לארץ
ולא חיישינן שמא יוליכם בארץ, אי נמי שמא יכניס לתוכן יין ושמן של שביעית שהביא מארץ ישראל, דלא החמירו חכמים כל כך

------------------------------------------

משנה ח

בית שמאי אומרים, לא ימכר לו פרה חורשת בשביעית. ובית הלל מתירין מפני שהוא יכל לשחטה. מוכר לו פרות אפלו בשעת הזרע, ומשאיל לו סאתו אף על פי שהוא יודע שיש לו גרן, ופורט לו מעות אף על פי שהוא יודע שיש לו פועלים. וכלן, בפרוש, אסורין

ר' עובדיה מברטנו

שהוא יכול לשחטה
ובכל דהוא דמצינן למתלי תלינן . ובית שמאי סברי דאין דרך כלל לשחוט פרה העומדת לחרישה

אפילו בשעת הזרע
ולא אמרינן ודאי לזריעה הוא לוקח, דתלינן לאכילה הוא רוצה

שיש לו גורן
ולא חיישינן שמא מודד להכניס לאוצר, דאיכא למתלי דלטחינה הוא מודד

ופורט לו מעות
מחליף לו מעות בפרוטות

אע"פ שהוא יודע שיש לו פועלים
ונמצא מסייע ידי עוברי עבירה, דאמרינן שמא לשאר צרכיו הוא צריך

וכולם
אם פירש שלדבר אסור רוצה אותם, אסור

Shevi'is5: 7

הַיּוֹצֵר מוֹכֵר חָמֵשׁ כַּדֵּי שֶׁמֶן וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר כַּדֵּי יַיִן, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לְהָבִיא מִן הַהֶפְקֵר; וְאִם הֵבִיא יוֹתֵר מִכָּאן, מוּתָּר. וּמוֹכֵר לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בָּאָרֶץ וּלְיִשְׂרָאֵל בְּחוּצָה לָאָרֶץ.

The potter may sell [up to] five oil jugs and fifteen wine jugs [to a person], since that is what one can [reasonably] bring from ownerless [property]; but if he brought more than this, it is permitted. He may sell to non-Jews in the Land [of Israel] and to a Jew outside the Land.

Shevi'is5: 8

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹֹא יִמְכּוֹר לוֹ פָרָה חוֹרֶשֶׁת בַּשְּׁבִיעִית. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְשָׁחֳטָהּ. מוֹכֵר לוֹ פֵּירוֹת אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת הַזֶּרַע; וּמַשְׁאִיל לוֹ סְאָתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ גוֹרֶן; וּפוֹרֵט לוֹ מָעוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ פּוֹעֲלִים. וְכוּלָּן בְּפֵירוּשׁ אֲסוּרִין.

Beis Shammai say: One may not sell him a plowing cow during the seventh [year]. But Beis Hillel permit this, since he can slaughter it. One may sell him produce even during the planting season; and he may lend him his seah-measure even though he knows that he has a threshing-floor; and he may change maos into perutos for him, even though he knows that he has workers. But all of these are forbidden if they were stated explicitly.

Suggestions