משנה ה
מאימתי מתר אדם לקח לוף במוצאי שביעית, רבי יהודה אומר, מיד. וחכמים אומרים, משירבה החדש
ר' עובדיה מברטנורא
רבי יהודה אומר מיד ואע"ג דבשאר ירקות מודה רבי יהודה דאסור עד שיעשה כיוצא בו, בלוף הואיל וצריך לעקרו לב"ש במארופות של עץ ולבית הלל בקרדומות של מתכות, ואין דרך לעקרו בשביעית אלא ע"י שינוי, הלכך במוצאי שביעית לא שכיח דאיסורא ומש"ה מותר מיד, אבל ירק שלא גזרו שלא לתלשו כי אורחיה שכיח נמי דאיסורא בשמינית, לפיכך אסור עד שיעשה כיוצא בו
משירבה החדש בירושלמי מפרש דהיינו מן הפסח ואילך. והלכה כחכמים
----------------------------------------------
משנה ו
אלו כלים שאין האמן רשאי למכרם בשביעית, מחרשה וכל כליה, העל, והמזרה, והדקר. אבל מוכר הוא מגל יד ומגל קציר ועגלה וכל כליה. זה הכלל, כל שמלאכתו מיחדת לעברה, אסור. לאסור ולהתר, מתר
ר' עובדיה מברטנורא
שאין האומן רשאי למכרן בשביעית למי שהוא חשוד על השביעית, אבל למי שאינו חשוד שרי דאינו קונה אלא להצניע עד אחר שביעית
מזרה שזורין בו התבואה בגורן
דקר כמין יתד של ברזל שקורין קולטרו בלע"ז, והוא עשוי לחפור בו את הקרקע לשון וידקור את שניהם
מגל יד ומגל קציר ועגלה מותרין שמא הוא רוצה לקצור מן ההפקר ולהביא בעגלה למאכל ביתו, ואין אסור אלא להביא הרבה לעשות אוצר