משנה ג
לוף שעברה עליו שביעית, רבי אליעזר אומר, אם לקטו העניים את עליו, לקטו. ואם לאו, יעשה חשבון עם העניים. רבי יהושע אומר, אם לקטו העניים את עליו, לקטו. ואם לאו, אין לעניים עליו חשבון
ר' עובדיה מברטנורא
לוף שעברה עליו שביעית ונכנסה עליו שמינית שהוא מתקיים זמן מרובה בארץ במחובר
אם לקטו עניים את עליו לקטו דעלי הלוף יש להן ביעור ועיקרו אין לו ביעור כדתנן לקמן בפ"ז, הלכך אם לקטו עניים את עליו בשביעית לקטו, ואם לאו ונכנסו לשמינית וגדלו העלין נמצאו גדולי שביעית ושמינית מעורבין יחד
יעשה חשבון וישער כמה גדל מהן בשביעית ויתן לעניים, דר' אליעזר סבר כר' יהודה דאמר לקמן עניים אוכלים אחר ביעור ולא עשירים
רבי יהושע אומר אין לעניים עמו חשבון דסבר כרבי יוסי דאמר לקמן אחד עניים ואחד עשירים אוכלים אחר הביעור. והלכה כר' יהושע
------------------------------------
משנה ד
לוף של ערב שביעית, שנכנס לשביעית, וכן בצלים הקיצונים, וכן פואה שלעדית, בית שמאי אומרים, עוקרין אותן במארופות שלעץ. ובית הלל אומרים, בקרדמות שלמתכות. ומודים בפואה שלצלעות, שעוקרין אותה בקרדמות של מתכות
ר' עובדיה מברטנורא
לוף של ערב שביעית שנשלם מערב שביעית ולא הוסיף צמחים בשביעית, שאם הוסיף צמחים בשביעית אסור לעקרו משום הפסד פרי
הקיצונים י"מ שנזרעו בקיץ וי"מ מיוחדות לקיץ שהן יבשות מאד
פואה של עדית הגדילה בשדה שמינה. פואה, צבע אדום שקורין רויי"א בלע"ז
במארופות של עץ במרה שחופרים בו את הקרקע. של עץ, ולא של ברזל שלא יראה כעובד את הארץ
בקרדומות של מתכת ולא חיישינן דלמא מיחזי כעבודה
בפואה של צלעות כמו סלעות בסמ"ך, פואה הגדילה בין הסלעים כיון דאין דרך לזרוע שם לא מיחזי כעובד את הארץ. פ"א צלעות כמו ולצלע המשכן כלומר צדי השדה שאין דרך לזרוע שם