Sheviis 4:9-10

משנה ט


זיתים, משיכניסו רביעית לסאה, פוצע ואוכל בשדה. הכניסו חצי לג, כותש וסך בשדה. הכניסו שליש, כותש בשדה וכונס לתוך ביתו. וכן כיוצא בהם בשאר שני שבוע, חיבים במעשרות. ושאר כל פרות האילן, כעונתן למעשרות, כן עונתן לשביעית


ר' עובדיה מברטנו


רביעית לסאה
שמסאה זיתים יכול להוציא רביעית הלוג שמן


פוצע
דרך הזיתים לפצען כדי למתק מרירותן


ואוכל בשדה
דדבר שדרכו לאכול הוא. אבל לסוך לא חזו, ואין סכין אלא בדבר שדרכו לסוך


הכניסו חצי לוג
שנתבשלו עד שהוא יכול להוציא חצי לוג מסאה


הכניסו שליש
שנתגדלו שליש ממה שעתידים להתגדל. א"נ שמוציא מהן עכשיו שליש ממה שמוציא לסאה כשנתבשלו יפה


כר עונתן לשביעית
אין אוכלין מהן בשביעית עד שיגיעו לעונת מעשרות המפורש בפ"ק דמעשרות, דדוקא תאנים וענבים וזיתים רגילים לאכול קודם בשולן לפיכך התירו לאכול מהם בשדה בשביעית קודם שיגיעו לעונת המעשרות, אבל לא בשאר פירות


-------------------------------------


משנה י


מאימתי אין קוצצין את האילן בשביעית. בית שמאי אומרים, כל האילן משיוציא. ובית הלל אומרים, החרובין משישלשלו, והגפנים משיגרעו, והזיתים משינצו, ושאר כל האילן משיוציא. וכל האילן, כיון שבא לעונת המעשרות, מתר לקצצו. כמה יהא בזית ולא יקצנו. רבע. רבן שמעון בן גמליאל אומר, הכל לפי הזית.


ר' עובדיה מברטנו


אין קוצצין את האילן בשביעית
משום דלאכלה אמר רחמנא ולא להפסד. ואני שמעתי כיון דאפקרינהו רחמנא לפירות אם יקצצם הוי גוזל את הרבים


משיוציא
תחלת העלין בימי ניסן


משישלשלו
משיתחילו להכביד ולתלות כעין שלשלת


משיגרעו
משיעשו גרעינים. פ"א הבוסר כשיגדילו הענבים ונעשו כפול הלבן נקרא גרוע


משינצו
משיגדל עליהן הנץ, כמו הנצנים נראו בארץ כשיגיעו לשיעורים הללו אסור לקצצן בשביעית


מותר לקוצצו
ואין כאן משום הפסד הפרי, או משום גזל לאידך לישנא, שכבר הפרי ראוי לאכילה. ומשום קוצץ אילנות טובים ליכא אם הוא מעולה בדמים, שדמיו יקרים לעצים יותר מלאילן


וכמה יהא בזית
לאו אשביעית קאי, אלא שיהא אסור לקוצצו משום קוצץ אילנות טובים כדכתיב כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות


רובע
הקב, משום דחשיב יותר משאר אילנות, דאילו בדקל מותר לקצצו עד דטעין קבא


Shevi'is4: 10
מֵאֵימָתַי אֵין קוֹצְצִין הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כָּל הָאִילָן מִשֶּׁיּוֹצִיא. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: הֶחָרוּבִין, מִשֶּׁיְּשַׁלְשֵׁלוּ; וְהַגְּפָנִים, מִשֶּׁיְּגָרֵעוּ; וְהַזֵּיתִים, מִשֶּׁיָּנֵצוּ; וּשְׁאָר כָּל אִילָן, מִשֶּׁיּוֹצִיא. וְכָל הָאִילָן, כֵּיוָן שֶׁבָּא לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, מוּתָּר לְקוֹצְצוֹ. כַּמָּה יְהֵא בַזַּיִת וְלֹֹא יְקוּצֶּנּוּ? רוֹבַע. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַכֹּל לְפִי הַזַּיִת.
From when is it forbidden to cut down a tree during the seventh [year]? Beis Shammai say: Every tree from when it bursts forth. Beis Hillel say: Carob trees, from when they hang; grapevines, from when they form seeds; olive trees, from when they blossom; and any other tree, from when it bursts forth. And every tree, once its [fruit] reaches the stage of tithing, one is permitted to cut it down. How much must there be on an olive tree before one is prohibited to cut it down? A quarter-[kav]. Rabban Shimon ben Gamliel says: [It] all depends on the olive tree.
Shevi'is4: 9
זֵיתִים: מִשֶּׁיַּכְנִיסוּ רְבִיעִית לַסְּאָה פּוֹצֵעַ וְאוֹכֵל בַּשָּׂדֶה; הִכְנִיסוּ חֲצִי לוֹג כּוֹתֵשׁ וְסָךְ בַּשָּׂדֶה; הִכְנִיסוּ שְׁלִישׁ, כּוֹתֵשׁ בַּשָּׂדֶה וְכוֹנֵס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָהֶם בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ חַיָּיבִים בַּמַּעַשְׂרוֹת. וּשְׁאָר כָּל פֵּירוֹת הָאִילָן, כְּעוֹנָתָן לַמַּעַשְׂרוֹת, כֵּן עוֹנָתָן לַשְּׁבִיעִית.
Olives: Once they yield a quarter-[log] per seah one may break [them] open and eat [them] in the field; when they yield a half-log one may crush [them] and anoint [himself] in the field; when they yield a third, one may crush [them] in the field and bring [them] into his house. So too, at the same stage during the other years of the seven-year cycle, they [become] subject to the obligation of tithes. All other fruits of the tree, whatever their time for tithes, so too is their time for the seventh [year].