משנה ט
זיתים, משיכניסו רביעית לסאה, פוצע ואוכל בשדה. הכניסו חצי לג, כותש וסך בשדה. הכניסו שליש, כותש בשדה וכונס לתוך ביתו. וכן כיוצא בהם בשאר שני שבוע, חיבים במעשרות. ושאר כל פרות האילן, כעונתן למעשרות, כן עונתן לשביעית
ר' עובדיה מברטנו
רביעית לסאה שמסאה זיתים יכול להוציא רביעית הלוג שמן
פוצע דרך הזיתים לפצען כדי למתק מרירותן
ואוכל בשדה דדבר שדרכו לאכול הוא. אבל לסוך לא חזו, ואין סכין אלא בדבר שדרכו לסוך
הכניסו חצי לוג שנתבשלו עד שהוא יכול להוציא חצי לוג מסאה
הכניסו שליש שנתגדלו שליש ממה שעתידים להתגדל. א"נ שמוציא מהן עכשיו שליש ממה שמוציא לסאה כשנתבשלו יפה
כר עונתן לשביעית אין אוכלין מהן בשביעית עד שיגיעו לעונת מעשרות המפורש בפ"ק דמעשרות, דדוקא תאנים וענבים וזיתים רגילים לאכול קודם בשולן לפיכך התירו לאכול מהם בשדה בשביעית קודם שיגיעו לעונת המעשרות, אבל לא בשאר פירות
-------------------------------------
משנה י
מאימתי אין קוצצין את האילן בשביעית. בית שמאי אומרים, כל האילן משיוציא. ובית הלל אומרים, החרובין משישלשלו, והגפנים משיגרעו, והזיתים משינצו, ושאר כל האילן משיוציא. וכל האילן, כיון שבא לעונת המעשרות, מתר לקצצו. כמה יהא בזית ולא יקצנו. רבע. רבן שמעון בן גמליאל אומר, הכל לפי הזית.
ר' עובדיה מברטנו
אין קוצצין את האילן בשביעית משום דלאכלה אמר רחמנא ולא להפסד. ואני שמעתי כיון דאפקרינהו רחמנא לפירות אם יקצצם הוי גוזל את הרבים
משיוציא תחלת העלין בימי ניסן
משישלשלו משיתחילו להכביד ולתלות כעין שלשלת
משיגרעו משיעשו גרעינים. פ"א הבוסר כשיגדילו הענבים ונעשו כפול הלבן נקרא גרוע
משינצו משיגדל עליהן הנץ, כמו הנצנים נראו בארץ כשיגיעו לשיעורים הללו אסור לקצצן בשביעית
מותר לקוצצו ואין כאן משום הפסד הפרי, או משום גזל לאידך לישנא, שכבר הפרי ראוי לאכילה. ומשום קוצץ אילנות טובים ליכא אם הוא מעולה בדמים, שדמיו יקרים לעצים יותר מלאילן
וכמה יהא בזית לאו אשביעית קאי, אלא שיהא אסור לקוצצו משום קוצץ אילנות טובים כדכתיב כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות
רובע הקב, משום דחשיב יותר משאר אילנות, דאילו בדקל מותר לקצצו עד דטעין קבא