פרק ג

משנה א

מאימתי מוציאין זבלים לאשפתות. משיפסקו עובדי עבודה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, משייבש המתוק. רבי יוסי אומר, משיקשר

ר' עובדיה מברטנורא

מאימתי מוציאים זבלים לאשפות דרך עובדי אדמה לכנוס הזבל למקום אחד בשדה ועושה שם אשפה גדולה עד שהוא מפזרו בשדה לזבלה

משיפסקו עוברי עבירה לעבוד את הארץ בשנה השביעית, וקודם שיפסקו עוברי עבירה אסור שלא יאמרו מעוברי עבירה הוא ולזבל שדהו הוא מוציא. ויש ספרים שכתוב בהם עובדי עבודה והיא היא

משיבש המתוק משיהיה יבש הזבל שנותן מתיקה לפירות

משיקשר כשמתחיל להתיבש מתעבה ונעשה קשרים, וקרובים דבריהם להיות שוים. ובירושלמי מפרש משיבש המתוק סדקין שבבקעה כשהמטר יורד מתמלאים מים ואינם מתיבשים אלא לאחר זמן, ונקראים מתוק על שם מתקו לו רגבי נחל

--------------------------------------

משנה ב

עד כמה מזבלין, עד שלש שלש אשפתות לבית סאה של עשר עשר משפלות של לתך לתך. מוסיפין על המשפלות, ואין מוסיפין על האשפתות. רבי שמעון אומר, אף על האשפתות

ר' עובדיה מברטנורא

משפלות קופות שמוציאין בהם זבלים שכל משפל מחזיק לתך שהוא משאוי של חמור, והלתך חצי כור ט"ו סאין

מוסיפין על המשפלות נותן באשפה אחת משפלות כמו שהוא רוצה

ואין מוסיפין על האשפות לעשות יותר משלש אשפות בבית סאה שלא יראה כמזבל את השדה

רבי שמעון אומר אף על האשפות מוסיפין, כיון שיש צבור גדול במקום אחד לא מיחזי כמזבל. ואין הלכה כר' שמעון