משנה ט
הבצלים הסריסים, ופול המצרי, שמנע מהם מים שלשים יום לפני ראש השנה, מתעשרין לשעבר, ומתרים בשביעית, ואם לאו, אסורים בשביעית, ומתעשרין לשנה הבאה. ושלבעל שמנע מהם מים שתי עונות, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, שלש
ר' עובדיה מברטנו
הבצלים הסריסים שאין עושים זרע כשאר בצלים
ופול המצרי שזרעו לירק, דאי זרעו לזרע הא תנן לעיל דאזלינן ביה בתר השרשה אפילו לא מנע מהן מים
שמנע מהן מים שלשים יום יצאו מתורת ירקות הגדלות על כל מים ונעשו כשדה בית הבעל שמספקת במי גשמים, הלכך מתעשרין לשעבר
ושל בעל שדה שהיא בעמק ומלוחלחת ואין צריך להשקותה, ומכל מקום לירק צריכה השקאה, משום הכי קתני שמנע מהם מים שתי עונות, זמן השקאתה שרגילין להשקותה קרי עונה. והלכה כחכמים
--------------------------------------------
משנה י
הדלועין שקימן לזרע, אם הקשו לפני ראש השנה ונפסלו מאכל אדם, מתר לקימן בשביעית. ואם לאו, אסור לקימן בשביעית. התמרות שלהן, אסורות בשביעית. ומרביצין בעפר לבן, דברי רבי שמעון. רבי אליעזר בן יעקב אוסר. ממרסין בארז בשביעית. רבי שמעון אומר, אבל אין מכסחין
ר' עובדיה מברטנו
הוקשו נתיבשו ונעשו קשין
אסור, לקיימן בשביעית שפירות שביעית אסור להניחן לזרע
התמרות הציץ קודם שיפתח דומה לתמרה, וכמוהו נקטם ראשו ועלתה בו כתמרה בפ' לולב הגזול פירוש אחר תמרות כעין לולבי גפנים
מרביצין בעפר לבן כלומר משקים שדה לבן. וכן הלכה שמשקים שדה לבן ערב שביעית כדי שיצאו ירקות בשביעית, ולא עוד אלא שמשקים אותו בשביעית כדי שיצאו ירקות למוצאי שביעית
ממרסין באורז משקין עפר האורז ומערבין אותו במים, כמו נתנו לממרס ביומא
אבל לא מכסחין שאין חותכים העלין של האורז, תרגום לא תזמור לא תכסח. והלכה כרבי שמעון