Sheviis 2:3-4

משנה ג

מסקלין עד ראש השנה. מקרסמין, מזרדין, מפסלין, עד ראש השנה. רבי יהושע אומר, כזרודה וכפסולה של חמישית, כך של ששית. רבי שמעון אומר, כל זמן שאני רשאי בעבודת האילן, רשאי אני בפסולו

ר' עובדיה מברטנורא

מסקלין מסירין את האבנים

מקרסמין כמו מכרסמין בכ"ף, לשון יכרסמנה חזיר מיער כלומר כורתים וחותכין הענפים היבשים מן האילן

מזרדין הענפים הלחים כשהם מרובין רגילים לקצצן ומניחין מקצת מהן וזהו זירוד

מפסלין שנוטל את הפסולת. ויש מפרשים מפסלין לשון פסל לך שחותכים כל הענפים שבאילן כדי שיתעבה

כזירודה וכפיסולה של חמישית וכו תנא קמא לא שרי אלא עד ראש השנה של שביעית. ור' יהושע סבר כשנת חמישית כן ששית מה חמישית נכנסת לששית כך ששית נכנסת לשביעית, וכמו שמזרדין של חמישית בששית כך מזרדין של ששית בשביעית. ור' שמעון אומר מעצרת ואילך שהוא נאסר בעבודת האילן נאסר נמי בזירוד ופיסול. ושלש מחלוקות בדבר, והלכה כתנא קמא

-------------------------------------

משנה ד

מזהמין את הנטיעות, וכורכין אותן, וקוטמין אותן, ועושין להן בתים, ומשקין אותן, עד ראש השנה. רבי אלעזר בר צדוק אומר, אף משקה הוא את הנוף בשביעית, אבל לא את העקר

ר' עובדיה מברטנורא

מזהמין את הנטיעות כשקליפת האילן נושרת מדביקים שם זבל להבריאו כדי שלא ימות האילן. ויש מפרשים מזהמין שמושחים האילנות בדבר שריחו רע כדי שיברחו התולעים מן הריח או שימותו

וכורכים יש מפרשים שכורכים דבר סביב האילן בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצנה. ויש מפרשים כורכים הענפים זו עם זו וקושרין אותם למעלה בראשיהם שלא יהיו נטושים על הארץ

וקוטמין אותן יש מפרשים לשים בשרשיהם אפר, תרגום אפר קטמא. ויש מפרשים שובר הראשים, כמו נקטם ראשו

ועושים להם בתים רגילים לעשות לאילן גדר אמה סביבותיו וממלאים אותו עפר. ויש מפרשים שעושים לו סוכה מלמעלה להגן עליו מן החמה או מן הצנה

על הנוף של האילן, אבל לא על העיקר שלא יעשה בשביעית כדרך שעושה בשאר השנים. ואין הלכה כרבי אליעזר בר' צדוק, אלא אסור להשקות האילן בשביעית בין על הנוף בין על העיקר