Sheviis 1:3-4

משנה ג


אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל, רואין אותן כאלו הם תאנים. אם ראויים לעשות ככר דבלה של ששים מנה באיטלקי, חורשים כל בית סאה בשבילן. פחות מכאן, אין חורשים להם אלא לצרכן


ר' עובדיה מברטנורא


אחד אילן סרק
שאינה עושה פירות ונטועין שלשה לבית סאה


אם ראויין לעשות
רואין כל אילן ואילן בפני עצמו אם אילן של תאנה כיוצא בו היה עושה ככר דבלה ולמה שיערו בתאנה על שפירותיה גסין ועושה הרבה


לצרכן
מלא אורה וסלו חוצה לו


-------------------------------------


משנה ד


היה אחד עושה ככר דבלה ושנים אין עושין, או שנים עושין ואחד אינו עושה, אין חורשין להם אלא לצרכן, עד שיהיו משלשה ועד תשעה. היו עשרה, מעשרה ולמעלה, בין עושין בין שאינן עושין, חורשין כל בית סאה בשבילן. שנאמר בחריש ובקציר תשבת, אין צריך לומר חריש וקציר של שביעית, אלא חריש של ערב שביעית שהוא נכנס בשביעית, וקציר של שביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית. רבי ישמעאל אומר, מה חריש רשות, אף קציר רשות, יצא קציר העמר


ר' עובדיה מברטנורא


עד שיהיו מג ועד ט
כלומר דין זה שאמרנו היינו מג ועד ט אבל אם היו עשרה או יותר אע"פ שאינן עושין חורשין


שנאמר בחריש ובקציר תשבות
ארישא קאי, דתנן אין חורשין להן אלא לצרכן ומנין שאין חורשין כל הבית סאה שנאמר בחריש ובקציר תשבות ואם אינו ענין לשבת בראשית, שכבר נאמר ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, ולא לשמטה, שכבר נאמר שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך, תנהו ענין לאיסור ב' פרקים של ערב שביעית, מפסח לשדה לבן, ומעצרת לשדה אילן. והכי קאמר קרא: בחריש שקצירו אסור, ואיזה זה - חריש של ערב שביעית שנכנס לשביעית תשבות ובקציר שחרישו אסור, ואיזה זה - קציר של שביעית שיוצא למוצאי שביעית, נמי תשבות שספיחים שגדלו בשביעית או שעבר וזרע בשביעית אסור לקצרם בשמינית


ר' ישמעאל אומר
לעולם בשבת משתעי קרא כפשטיה ואתא לאשמעינן מה חריש רשות שאין לך חריש של מצוה אף קציר דאמר רחמנא תשבות בקציר של רשות יצא קציר העומר שהוא מצוה דבעינן קצירה לשמה שזה דוחה את השבת


Shevi'is1: 3
אֶחָד אִילַן סְרָק, וְאֶחָד אִילַן מַאֲכָל, רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ הֵם תְּאֵנִים. אִם רְאוּיִים לַעֲשׂוֹת כִּכַּר דְּבֵלָה שֶׁל שִׁשִּׁים מָנֶה בָּאִיטַלְקִי, חוֹרְשִׁים כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן; פָּחוֹת מִכָּאן, אֵין חוֹרְשִׁים לָהֶם אֶלָּא לְצָרְכָּן.
Whether they are nonfruit trees, or whether they are fruit trees, we view them as fig trees. If they would be capable of yielding a block of pressed figs [with the weight] of sixty Italian maneh, one may plow the entire beis seah on their account; [if they yield] less than this, one may not plow for them any more than their need.
Shevi'is1: 4
הָיָה אֶחָד עוֹשֶׂה כִּכַּר דְּבֵלָה וּשְׁנַיִם אֵין עוֹשִׂין, אוֹ שְׁנַיִם עוֹשִׂין וְאֶחָד אֵינוֹ עוֹשֶׂה, אֵין חוֹרְשִׁין לָהֶם אֶלָּא לְצָרְכָּן — עַד שֶׁיִּהְיוּ מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד תִּשְׁעָה. הָיוּ עֲשָׂרָה, מֵעֲשָׂרָה וּלְמַעְלָה, בֵּין עוֹשִׂין בֵּין שֶׁאֵינָן עוֹשִׂין, חוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן. שֶׁנֶּאֱמַר: “בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת“ — אֵין צָרִיך לוֹמַר חָרִישׁ וְקָצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית; אֶלָּא חָרִישׁ שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית שֶׁהוּא נִכְנָס בַּשְּׁבִיעִית, וְקָצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית שֶׁהוּא יוֹצֵא לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מֶה חָרִישׁ רְשׁוּת, אַף קָצִיר רְשׁוּת — יָצָא קְצִיר הָעוֹמֶר.
[If] one [tree] produces a block of dried figs and two did not produce, or [if] two produce and one does not produce, one may not plow for them any more than their need — as long as they are from three to nine. [If] there are ten, [or] from ten and up, [then] whether they produce or do not produce, one may plow the entire beis seah on their account. As it says: During the plowing and the reaping you shall rest (Exodus 34:21) — there is no need to discuss the plowing and reaping of the seventh [year]; rather, [it must refer to the] plowing on the eve of the seventh which enters into the seventh, and the reaping of the seventh which extends into the [year] following the seventh. R’ Yishmael says: Just as plowing is optional, so too reaping is optional — to the exclusion of the reaping of the omer-offering.