מסכת שביעית
פרק א
משנה א
עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית. בית שמאי אומרים, כל זמן שהוא יפה לפרי. ובית הלל אומרים, עד העצרת. וקרובין דברי אלו להיות כדברי אלו
ר' עובדיה מברטנורא
עד אימתי חורשים בשדה האילן לקמן מפרש אי זהו שדה אילן
ערב שביעית שצריך להוסיף משנה ששית על השביעית באיסור עבודת הארץ ולקמן ילפינן לה מקראי
כל זמן שהוא יפה לפרי כלומר שהחרישה יפה לפרי הוי מתקן הקרקע לצורך הפרי של ששית ולא לצורך שביעית
עד העצרת דעד העצרת יפה לפרי ותו לא , ומן העצרת ואילך נראה כמתקן לצורך שביעית. ובשדה לבן שאין בו אילן עד הפסח. ומשנה זו היא משנה ראשונה ואינה הלכה, דרבן גמליאל ובית דינו נמנו על שני פרקים הללו שהם פסח בשדה לבן ועצרת בשדה אילן והתירום ומותר לחרוש עד ר"ה של שביעית
---------------------------------------------
משנה ב
איזהו שדה האילן. כל שלשה אילנות לבית סאה, אם ראויין לעשות ככר דבלה של ששים מנה באיטלקי, חורשים כל בית סאה בשבילן. פחות מכאן, אין חורשין להן אלא מלא האורה וסלו חוצה לו
ר' עובדיה מברטנורא
לבית סאה קרקע שהיא נ' אמה על נ' אמה
ככר דבלה התאנים היבשים עשויין במעגלה כעין ככר לחם קרוים ככר דבלה
באיטלקי במנה של איטליא של יון, ולפי שהיה כך בימי משה משערים בו והמנה מאה דינרים והדינר שש מעות ומשקל כל מעה ט"ז שעורות בינוניות
פחות מכאן מככר של ששים מנה אין חורשים כל בית סאה אלא תחת האילן לבד וחוצה לו
כמלא אורה וסלו המלקט תאנים קרוי אורה כמו גודר בתמרים ובוצר בענבים. וסלו, הסל שנותן בו מה שהוא לוקט, ושאר השדה חשוב שדה הלבן ואין חורשין אותו אלא עד הפסח