Uktzin 2:9-10

משנה ט

קשות שנטעה בעציץ והגדילה ויצאה חוץ לעציץ טהורה אר"ש מה טיבה ליטהר אלא הטמא בטומאתו והטהור יאכל

ר' עובדיה מברטנורא

קישות שנטעה בעציץ

שאינו נקוב, והוכשרה שם לקבל טומאה ונטמאת, דכתלושה דמיא

והגדילה ויצאה חוץ לעציץ

ונחשבת כמחובר, לפי שיונקת ושואבת מן הקרקע שחוץ לעציץ

טהורה

שפרחה לה טומאה משיצאה חוץ לעציץ

מה טיבה ליטהר

דכשקבלה טומאה היתה כתלושה, הלכך מה שבתוך העציץ נשאר בטומאתו ומה שהוסיף אחרי כן ויצא חוץ לעציץ, טהור. ואין הלכה כר' שמעון

-------------------------------------

משנה י

כלי גללים וכלי אדמה שהשרשים יכולין לצאת בהן אינם מכשירים את הזרעים עציץ נקוב אינו מכשיר את הזרעים ושאינו נקוב מכשיר את הזרעים כמה הוא שיעורו של נקב כדי שיצא בו שרש קטן מלאהו עפר עד שפתו הרי הוא כטבלא שאין לה לזביז

ר' עובדיה מברטנורא

כלי גללים

כלי העשויין מגללי הבקר

שהשרשים יכולין לצאת בהן

אע"פ שאינן נקובים, השורש יוצא מעצמו ונוקב את הגלל ואת האדמה של אותו כלי. ולהכי לא נקט כלי אבנים, לפי שקשים הן ואין השורש נוקב אותן

עציץ נקוב אינו מכשיר את הזרעים

שבתוכו. דלא מקבלי הכשר משום דחשיבי כמחובר, ואין הזרעים נכשרים לקבל טומאה אלא כשבא עליהן מים לאחר שנתלשו. ואפילו פירות תלושים אין נכשרים במים שבתוכו, לפי שאין המים מכשירין כשהן במחובר, דבעינן שיהו המים תלושין, והני מים דמנחי בעציץ נקוב, כמנחא בארעא דמו

ושאינו נקוב מכשיר את הזרעים

דבין מים שבתוכו ובין זרעים תרוייהו חשיבי כתלושים

מלאהו

לעציץ שאינו נקוב

עפר עד שפתו

הואיל ורואה את האויר מארבע רוחות, הוי כעציץ נקוב, וחשיבי כמחובר, בין המים ובין הזרעים שבו

כטבלא שאין לה לזביז

שאין לה שפה מכאן ומכאן אלא פשוטה וחלקה, דמים שבה אינן מכשירין את הזרעים וחשיבי כמחובר, הואיל ורואין את האויר מארבע רוחות