בו ביום אמרו עמון ומואב מה הן בשביעית גזר ר"ט מעשר עני וגזר ר"א בן עזריה מעשר שני א"ר ישמעאל אלעזר בן עזריה עליך ראיה ללמד שאתה מחמיר שכל המחמיר עליו ראיה ללמד אמר לו ר"א בן עזריה ישמעאל אחי אני לא שניתי מסדר השנים טרפון אחי שינה ועליו ראיה ללמד השיב ר"ט מצרים חוץ לארץ עמון ומואב ח"ל מה מצרים מעשר עני בשביעית אף עמון ומואב מעשר עני בשביעית השיב ר"א בן עזריה בבל ח"ל עמון ומואב ח"ל מה בבל מעשר שני בשביעית אף עמון ומואב מעשר שני בשביעית אמר ר"ט מצרים שהיא קרובה עשאוה מעשר עני שיהיו עניי ישראל נסמכים עליה בשביעית אף עמון ומואב שהם קרובים נעשים מעשר עני שיהיו עניי ישראל נסמכים עליהם בשביעית אמר לו ר"א בן עזריה הרי אתה כמהנן ממון ואין אתה אלא כמפסיד נפשות קובע אתה את השמים מלהוריד טל ומטר שנאמר היקבע אדם אלהים כי אתם קובעים אותי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה א"ר יהושע הריני כמשיב על טרפון אחי אבל לא לענין דבריו מצרים מעשה חדש ובבל מעשה ישן והנדון שלפנינו מעשה חדש ידון מעשה חדש ממעשה חדש ואל ידון מעשה חדש ממעשה ישן מצרים מעשה זקנים ובבל מעשה נביאים והנדון שלפנינו מעשה זקנים ידון מעשה זקנים ממעשה זקנים ואל ידון מעשה זקנים ממעשה נביאים נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית וכשבא ר' יוסי בן דורמסקית אצל רבי אליעזר בלוד אמר לו מה חדוש היה לכם בבית המדרש היום אמר לו נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית בכה רבי אליעזר ואמר סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם צא ואמור להם אל תחושו למנינכם מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו עד הלכה למשה מסיני שעמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית
ר' עובדיה מברטנורא
עמון ומואב מה הן בשביעית
אין זה עמון ומואב שטהרו בסיחון שהיא נחלת ראובן וגד, דההיא ארץ ישראל היא, אפילו אם תמצא לומר שלא כבשוה עולי בבל על כרחך שביעית נוהגת בה, דהא תנן במסכת שביעית פרק הפיגם, שלש ארצות לביעור, יהודה ועבר הירדן והגליל. ועבר הירדן היא ארץ סיחון. אלא בשאר ארץ עמון ומואב שלא טהרו בסיחון ולא כבשו מעולם איירי. תדע, מדמייתי עלה מבבל וממצרים
לא שיניתי מסדר השנים
של עולם. אחר השנה של מעשר עני מביאין מעשר שני, והרי בששית מעשר עני, לפיכך ראוי בשביעית מעשר שני
המעשר והתרומה
ועל כרחך המעשר האמור כאן מעשר שני הוא, דומיא דתרומה שהיא קודש, ולא מעשר עני שהוא חול גמור, ואין לדחות מעשר שני מפני עניים
כמשיב על דברי טרפון
לסייע לו
אבל לא לענין דבריו
כלומר ולא מטעמיה
מצרים מעשה חדש
שהזקנים שהיו אחר עזרא תיקנו להפריש מעשר במצרים
ובכל מעשה ישן
תקנת נביאים שהיו קודם חרבן הבית, ונשכח הדבר, דשמא לא היה צורך עניים באותה שעה
עשה נביאים
ועל פי נבואה עשו הוראת שעה, ואין למדים ממנה
הלכה למשה מסיני
לאו דוקא. דאין זה מן התורה, אלא כאילו היא הלכה למשה מסיני. מיהו בתוספתא משמע דהלכה למשה מסיני ממש קאמר
---------------------------------------
משנה ד
בו ביום בא יהודה גר עמוני ועמד לפניהן בבית המדרש אמר להם מה אני לבא בקהל אמר לו ר"ג אסור אתה אמר לו ר' יהושע מותר אתה א"ל ר"ג הכתוב אומר לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי וגו' אמר לו רבי יהושע וכי עמונים ומואבים במקומן הן כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות שנאמר ואסיר גבולות עמים ועתידותיהם שוסתי ואוריד כביר יושבים א"ל ר"ג הכתוב אומר ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון וכבר חזרו א"ל ר' יהושע הכתוב אומר ושבתי את שבות עמי ישראל ויהודה ועדיין לא שבו התירוהו לבא בקהל
ר' עובדיה מברטנורא
שנאמר ואסיר גבולות עמים
שהיה מגלה בני עיר זו ומושיבן בעיר אחרת, ומגלה בני עיר אחרת ומושיבן בעיר זו
ושבתי את שבות עמי ישראל ועדיין לא שבו
וכשם שאלו לא שבו כך אלו לא שבו
והתירו לבוא בקהל
דכיון דמשבעים האומות אין אסור לבוא בקהל אלא עמוני ומואבי עד עולם, ומצרי ואדומי דור ראשון ושני, השתא שאין אלו האומות ידועים שכבר נתבלבלו ונתערבו בין שאר האומות, אמרינן כל דפריש מרובא פריש, וכל המתגייר מותר לבוא בקהל מיד
On that day they said: What is [the law regarding] Ammon and Moav in the seventh [year]? R’ Tarfon decreed: Maaser ani. But R’ Elazar ben Azariah decreed: Maaser sheni.
R’ Yishmael said: Elazar ben Azariah, you must demonstrate a proof, since you rule stringently, for whoever rules stringently must demonstrate a proof. R’ Elazar ben Azariah said to him: My brother Yishmael, I have not deviated from the order of the years; it is Tarfon my brother who has deviated, and he must demonstrate a proof. R’ Tarfon responded: Egypt is outside the land [of Eretz Yisrael] and Ammon and Moav are outside the land [of Eretz Yisrael]; just as [in] Egypt maaser ani [is separated] in the seventh [year], so too [in] Ammon and Moav maaser ani [must be separated] in the seventh [year]. R’ Elazar ben Azariah responded: Babylonia is outside the land [of Eretz Yisrael], and Ammon and Moav are outside the land [of Eretz Yisrael]; just as [in] Babylonia maaser sheni [is separated] in the seventh [year], so too [in] Ammon and Moav maaser sheni [must be separated] in the seventh [year]. R’ Tarfon said: [Regarding] Egypt, which is nearby [to Eretz Yisrael], they instituted maaser ani so that the poor of Israel may be sustained by it in the seventh year; so too [regarding] Ammon and Moav, which are [also] nearby [to Eretz Yisrael], let us institute maaser ani so that the poor of Israel may be sustained by them in the seventh [year]. R’ Elazar ben Azariah said to [R’ Tarfon]: Behold, it is as if you are benefiting them monetarily, but [actually] you are causing loss of lives, [for] you are restraining the heavens from letting fall dew and rain, as it says: ‘‘Should a man steal from God as you steal from Me? And you say, ‘How have we stolen from You?’ [By withholding] the tithes and the terumah.’’
R’ Yehoshua said: Behold, I shall act as a respondent on behalf of Tarfon my brother, but not with regard to his words. [Regarding] Egypt, it is a new act but [regarding] Babylonia, it is an old act, and the issue before us is [also] a new act; a new act should be judged from [another] new act, but a new act should not be judged from an old act. [Furthermore, the tithing obligation in] Egypt is an act of the Elders, but [in] Babylonia [it] is an act of Prophets, and the issue before us is [also] an act of the Elders; an act of the Elders should be judged from [another] act of the Elders, but an act of the Elders should not be judged from an act of the Prophets.
[They] were counted and they resolved that [as regards] Ammon and Moav, one should separate maaser ani in the seventh [year].
When R’ Yose the son of Durmaskis came to R’ Eliezer in [the town of] Lod, [R’ Eliezer] said to him: What new [lesson] did you have today in the house of study? He answered him: They were counted and they resolved that [as regards] Ammon and Moav one should give maaser ani in the seventh [year]. R’ Eliezer wept and said: ‘‘The secret of God is with those who fear Him, and He will inform them of His covenant.’’ Go and tell them: Do not be concerned about your count. I have a tradition received from R’ Yochanan ben Zakai, who heard it from his teacher, and his teacher [heard it] from his teacher, [and so on] until a halachah received by Moses at Mount Sinai, that [regarding] Ammon and Moav one should separate maaser ani in the seventh [year].
On that day, Yehudah, an Ammonite con- vert, came and stood before them in the house of study. He said to them: What is my [status with regard] to entering into the [Jewish] congregation? Rabban Gamliel said to him: You are forbidden. R’ Yehoshua said to him: You are permitted. Rabban Gamliel said to [R’ Yehoshua]: Scripture says: ‘‘An Ammonite or a Moabite may not enter into God’s congregation; even their tenth generation,’’ etc. R’ Yehoshua said to him: But are the Ammonites and Moabites in their places? Long ago, Sancheiriv the King of Assyria came up and mixed up all the nations, as it says: ’’I have removed the boundaries of peoples and have plundered their treasures and have brought down dwellers in strongholds.’’ Rabban Gamliel said to him: [But] Scripture states: ‘‘But afterwards I will return the captivity of the children of Ammon,’’ and they have already returned. R’ Yehoshua said to him: [But] Scripture says: ‘‘I will return the captivity of my people Israel,’’ and they have not yet returned.
They permitted him to enter into the [Jewish] congregation.
