ספק נעשה בהם מלאכה ספק לא נעשה בהם מלאכה ספק יש בהם כשיעור ספק שאין בהם כשיעור ספק טמאים ספק טהורין ספיקן טהור מפני שאמרו ספק הידים ליטמא ולטמא וליטהר טהור ר' יוסי אומר ליטהר טמא כיצד היו ידיו טהורות ולפניו שני ככרים טמאים ספק נגע ספק לא נגע היו ידיו טמאות ולפניו ב' ככרים טהורים ספק נגע ספק לא נגע היו ידיו אחת טמאה ואחת טהורה ולפניו שני ככרים טהורים נגע באחד מהם ספק בטמאה נגע ספק בטהורה נגע היו ידיו טהורות ולפניו שני ככרים א' טמא ואחד טהור נגע באחד מהן ספק בטמא נגע ספק בטהור נגע היו ידיו אחת טמאה ואחת טהורה ולפניו ב' ככרים אחד טמא ואחד טהור נגע בשתיהן ספק טמאה בטמאה וטהורה בטהורה או טהורה בטמאה וטמאה בטהורה הידים כמו שהיו והככרים כמות שהיו
ר' עובדיה מברטנורא
ספק נעשה בהן מלאכה
דמלאכה פוסלת מים לנטילה, כדתנן בפרק קמא
טמאים
פסולים לנטילה
ספיקן טהור
אפילו יש במים שנטל כל כך הנך ספיקות. והיינו ספק ליטהר דפליגי בסיפא רבנן ור' יוסי. ואין הלכה כר' יוסי
ספק ידים ליטמא ולטמא
לקמן באידך בבא מפרש לה
שני ככרים טמאים
דאוכלים טמאים מטמאים את הידים, כדתנן לקמן בפרק ג' כל הפוסל את התרומה מטמא את הידים להיות שניות
שני ככרים טהורים
בשל תרומה איירי. שהידים פוסלות את התרומה
הידים כמו שהיו והככרים כמות שהיו
הטמא בטומאתו והטהור בטהרתו:
------------------------------
פרק ג
משנה א
המכניס ידיו לבית המנוגע ידיו תחלות דברי ר"ע וחכ"א ידיו שניות כל המטמא בגדים בשעת מגעו מטמא את הידים להיות תחלות דברי ר"ע וחכ"א להיות שניות אמרו לו לר"ע היכן מצינו שהידים תחלה בכל מקום אמר להם וכי היאך אפשר להן להיות תחלה אלא א"כ נטמא גופו חוץ מזה האוכלין והכלים שנטמאו במשקין מטמאין את הידים להיות שניות דברי ר' יהושע וחכ"א את שנטמא באב הטומאה מטמא את הידים בולד הטומאה אינו מטמא את הידים אר"ש בן גמליאל מעשה באשה א' שבאת לפני אבא אמרה לו נכנסו ידי לאויר כלי חרש אמר לה בתי ובמה היתה טומאתה ולא שמעתי מה אמרה לו אמרו חכמים מבואר הדבר את שנטמא באב הטומאה מטמא את הידים בולד הטומאה אינו מטמא את הידים
ר' עובדיה מברטנורא
המכניס ידיו לבית המנוגע ידיו תחילות
פוסל אחד בחולין, דראשון עושה שני בחולין. ומטמא אחד ופוסל אחד בתרומה. ומטמא שנים ופוסל אחד בקודש
כל המטמא בגדים בשעת מגעו
כגון זובו של זב ורוקו, וכל הני דתנן בפרק בתרא דזבים שהנוגע בהן מטמא בגדים בשעת מגעו
וכי האיך אפשר להן להיות תחילה
שאין ראוי להיות תחילה אלא הנוגע באב הטומאה. ואם נגע בידיו באב הטומאה, נטמא כל גופו. הלכך אין בידי למצוא ידים תחילה, חוץ מהמכניס ידיו לבית המנוגע, שאם הכניס ידיו לא נטמא כולו, והמטמא בגדים בשעת מגעו, שאף על פי שהוא חשוב אב הטומאה לטמא בגדים ולעשות ראשון ושני, אינו חשוב אב הטומאה לטמא אדם, אבל מטמא את הידים שנגעו בו להיות תחלות. ואין הלכה כר' עקיבא
את שנטמא באב הטומאה
כלומר, אוכלים וכלים שנטמאו באב הטומאה
מטמאין את הידים
ולא אוכלים וכלים שנטמאו במשקין, דאין שני עושה שני. והלכה כחכמים
[Regarding] one who inserts his hands into a house afflicted [with tzaraas], his hands are [tamei to the] first degree, [these are]the words of R’ Akiva. [But] the Sages say: His hands are [tamei to the degree of] sheni.
Anyone who renders clothes tamei during the time of his contact [with a source of tumah] renders hands tamei, [causing them] to become [tamei to the] first degree, [these are] the words of R’ Akiva. But the Sages say: [He causes them] to become [tamei to the degree of] sheni.
They said to R’ Akiva: Where do we find anywhere that hands are first degree [of tumah]? He said to them: How is it possible for them to be first degree [of tumah] unless his [entire] body becomes tamei, besides these [cases]?
Food and articles that became tamei from liquids render hands tamei, [causing them] to become [tamei to the degree of] sheni, [these are] the words of R’ Yehoshua. But the Sages say: That which became tamei through [contact with] an av hatumah renders hands tamei. [But that which became tamei] through [contact with] derived tumah does not render hands tamei.
R’ Shimon ben Gamliel said: There was an incident concerning a woman who came before my father. She said to him, ‘‘My hands entered into the airspace of an earthenware vessel.’’ He said to her, ‘‘My daughter, what was [the source of] its tumah?’’ But I did not hear what she said to him. The Sages said: The matter is clear. That which became tamei through an av hatumah renders hands tamei. [But that which became tamei] through derived tumah does not render hands tamei.
[If it is] uncertain whether work was done with [the water] or work was not done with it, [or it is] uncertain whether [the water] has the [requisite] amount or it does not have the [requisite] amount, [or it is] uncertain whether [the water] is tamei or tahor, these uncertainties are [ruled] tahor, for they said: An uncertainty pertaining to hands, [whether] with regard to becoming tamei, or to conveying tumah, or to becoming tahor, is [ruled] tahor. R’ Yose says: [A case of uncertainty whether] they became tahor is [ruled] tamei.
How so? A person’s hands were tahor and before him were two tamei loaves, [and it is] uncertain whether he touched [them] or he did not touch [them]; [or] his hands were tamei, and before him were two tahor loaves, [and it is] uncertain whether he touched [them] or he did not touch [them]; [or] one of his hands was tamei and one was tahor, and before him were two tahor loaves, [and] he touched one of them, [but it is] uncertain whether he touched it with the tamei [hand] or with the tahor [hand]; [or] his hands were tahor and before him were two loaves, one of which was tamei and the other tahor, and he touched one of them, [but it is] uncertain whether he touched the tamei one or he touched the tahor one; [or] one of his hands was tamei and one was tahor, and before him were two loaves, one of which was tamei and the other tahor, [and] he touched both of them, [but it is] uncertain whether the tamei [hand touched] the tamei [loaf] and the tahor [hand touched] the tahor [loaf], or the tahor [hand touched] the tamei [loaf] and the tamei [hand touched] the tahor [loaf]; the hands [remain] as they were and the loaves [remain] as they were.
