Yadayim 2:4-3:1

משנה ד

ספק נעשה בהם מלאכה ספק לא נעשה בהם מלאכה ספק יש בהם כשיעור ספק שאין בהם כשיעור ספק טמאים ספק טהורין ספיקן טהור מפני שאמרו ספק הידים ליטמא ולטמא וליטהר טהור ר' יוסי אומר ליטהר טמא כיצד היו ידיו טהורות ולפניו שני ככרים טמאים ספק נגע ספק לא נגע היו ידיו טמאות ולפניו ב' ככרים טהורים ספק נגע ספק לא נגע היו ידיו אחת טמאה ואחת טהורה ולפניו שני ככרים טהורים נגע באחד מהם ספק בטמאה נגע ספק בטהורה נגע היו ידיו טהורות ולפניו שני ככרים א' טמא ואחד טהור נגע באחד מהן ספק בטמא נגע ספק בטהור נגע היו ידיו אחת טמאה ואחת טהורה ולפניו ב' ככרים אחד טמא ואחד טהור נגע בשתיהן ספק טמאה בטמאה וטהורה בטהורה או טהורה בטמאה וטמאה בטהורה הידים כמו שהיו והככרים כמות שהיו

ר' עובדיה מברטנורא

ספק נעשה בהן מלאכה

דמלאכה פוסלת מים לנטילה, כדתנן בפרק קמא

טמאים

פסולים לנטילה

ספיקן טהור

אפילו יש במים שנטל כל כך הנך ספיקות. והיינו ספק ליטהר דפליגי בסיפא רבנן ור' יוסי. ואין הלכה כר' יוסי

ספק ידים ליטמא ולטמא

לקמן באידך בבא מפרש לה

שני ככרים טמאים

דאוכלים טמאים מטמאים את הידים, כדתנן לקמן בפרק ג' כל הפוסל את התרומה מטמא את הידים להיות שניות

שני ככרים טהורים

בשל תרומה איירי. שהידים פוסלות את התרומה

הידים כמו שהיו והככרים כמות שהיו

הטמא בטומאתו והטהור בטהרתו:

------------------------------

פרק ג

משנה א

המכניס ידיו לבית המנוגע ידיו תחלות דברי ר"ע וחכ"א ידיו שניות כל המטמא בגדים בשעת מגעו מטמא את הידים להיות תחלות דברי ר"ע וחכ"א להיות שניות אמרו לו לר"ע היכן מצינו שהידים תחלה בכל מקום אמר להם וכי היאך אפשר להן להיות תחלה אלא א"כ נטמא גופו חוץ מזה האוכלין והכלים שנטמאו במשקין מטמאין את הידים להיות שניות דברי ר' יהושע וחכ"א את שנטמא באב הטומאה מטמא את הידים בולד הטומאה אינו מטמא את הידים אר"ש בן גמליאל מעשה באשה א' שבאת לפני אבא אמרה לו נכנסו ידי לאויר כלי חרש אמר לה בתי ובמה היתה טומאתה ולא שמעתי מה אמרה לו אמרו חכמים מבואר הדבר את שנטמא באב הטומאה מטמא את הידים בולד הטומאה אינו מטמא את הידים

ר' עובדיה מברטנורא

המכניס ידיו לבית המנוגע ידיו תחילות

פוסל אחד בחולין, דראשון עושה שני בחולין. ומטמא אחד ופוסל אחד בתרומה. ומטמא שנים ופוסל אחד בקודש

כל המטמא בגדים בשעת מגעו

כגון זובו של זב ורוקו, וכל הני דתנן בפרק בתרא דזבים שהנוגע בהן מטמא בגדים בשעת מגעו

וכי האיך אפשר להן להיות תחילה

שאין ראוי להיות תחילה אלא הנוגע באב הטומאה. ואם נגע בידיו באב הטומאה, נטמא כל גופו. הלכך אין בידי למצוא ידים תחילה, חוץ מהמכניס ידיו לבית המנוגע, שאם הכניס ידיו לא נטמא כולו, והמטמא בגדים בשעת מגעו, שאף על פי שהוא חשוב אב הטומאה לטמא בגדים ולעשות ראשון ושני, אינו חשוב אב הטומאה לטמא אדם, אבל מטמא את הידים שנגעו בו להיות תחלות. ואין הלכה כר' עקיבא

את שנטמא באב הטומאה

כלומר, אוכלים וכלים שנטמאו באב הטומאה

מטמאין את הידים

ולא אוכלים וכלים שנטמאו במשקין, דאין שני עושה שני. והלכה כחכמים

במה היתה הטומאה

של תנור, באב הטומאה או במשקה