משנה ו
הכדומן האשקלונים שנשברו ואנקלי שלהם קיימת הרי אלו טמאין המעבר והמזרה והמגוב וכן מסרק של ראש שנטלה אחת משיניהן ועשאן של מתכות הרי אלו טמאין ועל כלן א"ר יהושע דבר חדש חדשו הסופרים ואין לי מה להשיב
ר' עובדיה מברטנורא
הכדומין
עץ ערוך גדול ויוצאין ממנו אנקליות אילך ואילך, ותולין באותן אנקליות צלוחיות של מים באויר כדי לצננן. ורמב"ם פירש, כמין זיר של ברזל ואונקליות סביבותיו, ובו מעלין הכלים שנפלו לבור
האשקלונים
שנעשים באשקלון
המעבר והמזרה והמגוב
כלים עשויין לנקות התבואה מן התבן ולהעביר התבן ממקום למקום. המעבר, יש לו שינים ודומה ליד של בני אדם, ובו מעבירין התבן ממקום למקום. והמזרה, בו זורים החטין בגורן, לפיכך נקרא מזרה. ושיניו מרובות משיני המעבר. והמגוב, שיניו מרובות משיני המזרה, ובו בוררים התבואה אחר שזרו אותה במזרה
ועל כולם אמר רבי יהושע וכו
בתוספתא מוכח דאכל הנך מילי דמתניתין קאי ר' יהושע, מהאשה שהיא טבולת יום עד כאן. ומשום דר' יהושע קאי אכולהו, תנא הכא מילי טובא שאין ענינם לכאן
דבר חדש חידשו סופרים
שאין הדעת נותנת שיהיה הדבר כן
ואין לי מה להשיב
מפני מה אמרו כן
----------------------------------
משנה ז
התורם את הבור ואמר הרי זו תרומה על מנת שתעלה שלום שלום מן השבר ומן השפיכה אבל לא מן הטומאה ר"ש אומר אף מן הטומאה נשברה אינה מדמעת עד היכן תשבר ולא תדמע כדי שתתגלגל ותגיע לבור ר' יוסי אומר אף מי שהיה בו דעת להתנות ולא התנה נשברה אינה מדמעת מפני שהוא תנאי בית דין
נשלמה מסכת טבול יום
ר' עובדיה מברטנורא
התורם את הבור
של יין או של שמן
על מנת שתעלה שלום
כשהתנה שלום סתם ולא התנה לענין מה, מסתמא לענין שבר ושפיכה קאמר, שעל זה אדם ירא בשעה שמעלה מן הבור
אבל לא מן הטומאה
לפיכך אם נטמא, תרומתו תרומה
אף מן הטומאה
דכשאמר שתעלה שלום, שתעלה בטהרה קאמר. ואין הלכה כר' שמעון
נשברה אינה מדמעת
שלא חל עליה שם תרומה
עד כדי שתתגלגל
כל זמן שלא נתרחקה מן הבור כל כך דאם תתגלגל תשוב לבור, לא עלתה שלום קרינן ביה
שהיה בו דעת להתנות
כלומר שהיה בדעתו וחשב בלבו להתנות, ושכח ולא התנה. ואין הלכה כר' יוסי