משנה ב
האשה שהיא טבולת יום לשה את העסה וקוצה לה חלה ומפרשתה ומנחתה בכפישה מצרית או בנחותא ומקפת וקורא לה שם מפני שהיא שלישי והשלישי טהור לחולין
ר' עובדיה מברטנורא
וקוצה לה חלה
ואינו קוראה לה שם. דכל זמן שלא קראה לה שם הרי היא כחולין
בכפישה או בנחותא
כלים שאינן מקבלים טומאה. ואצרכוה רבנן הכי, משום הכירא שלא תגע בה שוב, מאחר שקראה לה שם
ומקפת
מקרבת לכלי אצלה
וקוראה לה שם
שמצוה לתרום מן המוקף. ומוקף, לשון סמוך. כמו מקיפין שתי חביות במסכת ביצה. ולא חשיב מוקף אלא אם כן הוי סמוך בשעת קריאת השם
מפני שהיא שלישי
דטבול יום דין שני יש לו
------------------------------------
משנה ג
עריבה שהיה טבולת יום לשין בה את העסה וקוצין ממנה חלה ומקפת וקורין לה שם מפני שהיא שלישי והשלישי טהור לחולין
ר' עובדיה מברטנורא
לשין בה את העיסה
לעיל אשמועינן טבול יום באדם, והכא אשמועינן טבול יום בכלי, דלא תימא בעריבה אסור דלמא אתי לאחלופי בטמאה