משנה ו
חבית ששקעה לתוך בור של יין ונגע בו טבול יום מן השפה ולפנים חבור משפה ולחוץ אינו חבור ר"י בן נורי אומר אפילו על גבה רום קומה ונגע כנגד פיה חבור
ר' עובדיה מברטנורא
חבית ששקעה
חבית של יין של תרומה שנפלה לתוך הבור ושקעה בתוך היין שבבור, והיין שבבור חולין וצף למעלה על פני החבית. ונגע וכו'. אם שלשל ידו לתוך פי החבית
מן השפה ולפנים הרי זה חיבור
ונפסל כל היין שבחבית, ואפילו לא היתה החבית מתחילתה מלאה לגמרי מן היין של תרומה
מן השפה ולחוץ
שלא הכניס ידו לתוך פי החבית, אע"פ שנגע ביין של בור שכנגד פי החבית, אפילו הכי אינו חיבור
אפילו על גבי רום קומה
שעלה יין שבבור על פני החבית רום קומת אדם, אם נגע כנגד פיה הוי חיבור. ואין הלכה כר' יוחנן בן נורי
---------------------------------
משנה ז
חבית שנקבה בין מפיה בין משוליה בין מצדיה ונגע בו טבול יום טמאה רבי יהודה אומר מפיה ומשוליה טמאה מן הצדדין מכאן ומכאן טהורה המערה מכלי לכלי ונגע טבול יום בקלוח אם יש בו יעלה באחת ומאה
ר' עובדיה מברטנורא
מפיה ומשוליה טמאה
מפיה טמאה, הואיל וכל היין שלמטה נעשה בסיס לעליון, הוי חבור. ומשוליה נמי, הואיל וכל היין נמשך אחר הנקב, הוי חיבור
אבל נקבה מצדה מכאן ומכאן טהורה
ואין פסול אלא מה שנגע, ויעלה באחד ומאה. ואין הלכה כר' יהודה
ונגע טבול יום בקילוח
הקילוח לבד נפסל, דניצוק אינו חיבור, והויא לה תרומה טמאה שנתערבה בטהורה, ותעלה באחד ומאה, כתרומה בחולין. ובהא אפילו רבנן מודו דקילוח לא חשיב חיבור לכלים, כמו הנקב שבצדה לחבית. ואע"ג דמשקין אין להם טהרה מטומאתן, היינו דלא סלקא להו השקה במקוה כמו למים, אבל מטעם ביטול, בטלים הם באחד ומאה. ודוקא במגע טבול יום בטלים המשקין, משום דטבול יום פוסל ואינו מטמא. אבל בשאר טומאות, קא הדר מה שבקילוח ומטמא כל מה שבכלי במגע