משנה ד
המקפה והחמיטה של חולין והשמן של תרומה צף על גביהן ונגע טבול יום בשמן לא פסל אלא השמן ואם חיבץ כל מקום שהולך השמן פסל
ר' עובדיה מברטנורא
המקפה והחמיטה
דרכן היה להניח החמיטה, שהיא עוגה דקה כמין רקיק, בתוך המקפה
חיבץ
היינו שעירב המקפה והחמיטה עם השמן, ומכל מקום השמן ניכר. והא דפסיל בכל מקום שהולך השמן, לפי שאין יכולין להפרידו מן המקפה ומן החמיטה
---------------------------------------
משנה ה
בשר הקדש שקרם עליו הקיפה נגע טבול יום בקיפה חתיכות מותרות נגע בחתיכה חתיכה וכל העולים עמה חבור זה לזה ר"י בן נורי אומר שניהם חבור זה לזה וכן בקטניות שקרמו ע"ג פרוסות מעשה קדרה בקטניות בזמן שהן פרודים אינן חבור בזמן שהן גוש חבור אם היו גושין הרבה הרי אלו ימנו שמן שהוא צף ע"ג היין ונגע טבול יום בשמן לא פסל אלא השמן ר"י בן נורי אומר שניהם חבור זה לזה
ר' עובדיה מברטנורא
בשר הקודש שקרם עליו הקיפה
קפאו עליו התבלין והמרק ושומן הבשר, שנימוח ונעשה הכול כמין קרום
החתיכות מותרות
דלא הוי הקרום חיבור
וכל העולים עימה
חשיב מחובר לה, והשאר טהור
שניהם חיבור
ובין שנגע בקיפה בין שנגע בחתיכות, פסל הכול. ואין הלכה כר' יוחנן בן נורי
על גבי פרוסות
של לחם שמניחין על הקטניות
מעשה קדירה בקטניות
כלומר, קטניות שנתבשלו בקדירה ודרכן להתבקע, וכשמתבשלות יפה מתחברות ונעשית כמין גוש. ויש שגורסין מעשה קדירה וקטניות
הרי אלו ימנו
אם נגע שרץ באחת מהן, הרי הוא ראשון, והגוש הסמוך לו שני, והאחר הסמוך לשני שלישי בתרומה
שניהן חיבור זה לזה
ואם נגע טבול יום באחד מהן, נפסל חבירו. ואין הלכה כר' יוחנן בן נורי