Tevul Yom 1:1-2 - Mishna Yomit

מסכת טבול יום

פרק א

משנה א

המכנס חלות על מנת להפריש ונשכו בית שמאי אומרים חבור בטבול יום ובית הלל אומרים אינו חבור מקרצות נושכות זו בזו וככרות נושכות זו בזו האופה חמיטה ע"ג חמיטה עד שלא קרמו בתנור וקולית של מים המחולחלת ורתיחת גריסין של פול ראשונה ורתיחת יין חדש ר' יהודה אומר אף של אורז בש"א חבור בטבול יום בית הילל אומרים אינו חבור ומודים בשאר כל הטומאות בין קלות בין חמורות

ר' עובדיה מברטנורא

המכנס חלות

שמפרישין מן העיסה, ונתן מהם הרבה זו על זו עד שנדבקו זו בזו, ודעתו היה מתחילה להפרידן זו מזו

ונשכו

שנדבקו כל כך עד שכשבא להפרידן נושכות זו מזו, כלומר שנתלש מקצת מאחת מהן ועולה עם חברתה

בית שמאי אומרים חיבור בטבול יום

ואם נגע טבול יום באחת מהן, נפסלו כולן כאילו הן גוף אחד. דטבול יום פוסל בתרומה, וחלה דין תרומה יש לה

ובית הלל אומרים אינו חיבור

כיון דדעתו להפרידן. ואותה שנגע בה הטבול יום פסולה והשאר טהורות

מקרצות

חתיכות של עיסות שנחתכו ונתלשו מעיסות הגדולות, קרויות מקרצות. לשון קרץ מצפון בא בא וכל הני דחשיב הכא. אפלוגתא דבית שמאי ובית הלל דסיפא קיימי. והא דלא חשיב חלות בהדייהו, משום דחלות לבית הלל אינן חיבור לא בטבול יום ולא בשאר טומאות, אבל הני דוקא בטבול יום פליגי, אבל בשאר טומאות מודו, כדקתני סיפא

חמיטה

עוגה דקה

עד שלא קרמו בתנור

דכיון שנדבקו כשהן עיסה, הרי צורתן נפסדת אם מניחן מדובקין, הלכך ודאי עתיד להפרידם

וקולית של מים

הקצף והרתיחה שעולה במים, קולית שמה. ואם נגע טבול יום באותה רתיחה, לבית הלל לא הוי חיבור ולא נפסלו המים

מחולחלת

כשהרתיחה חלולה מתחתיה ואינה נוגעת במים אלא בקצותיה

הראשונה

שרתיחה ראשונה של גריסין אינה מודבקת על הגריסין

ר' יהודה אומר אף ברתיחה של אורז

נמי פליגי בית שמאי ובית הלל אי הוי חיבור לטבול יום, ואי נגע ברתיחה כאילו נגע באורז

ומודים בית הלל בשאר כל הטומאות

דהוי חיבור

בין קלות בין חמורות

קלות ראשון לטומאה, חמורות אב הטומאה. ודוקא בטבול יום פליגי, לפי שכבר עלה מטומאתו ואינו חסר אלא הערב שמש

------------------------------------------------

משנה ב

המכנס חלות ע"מ שלא להפריש האופה חמיטה על גבי חמיטה משקרמו בתנור וקולית של מים שאינה מחולחלת ורתיחת גריסין של פול שניה ורתיחת יין ישן ושל שמן לעולם ושל עדשים רבי יהודה אומר אף של טופח טמאים בטבול יום ואצ"ל בכל הטומאות

ר' עובדיה מברטנורא

המכנס חלות

זו על גבי זו

על מנת שלא להפריש

שלא להפרידן זו מזו

משקרמו בתנור

דמאחר שאין צורתן נפסדת ונשארין רקיקין כמו שהיו, הוא מניחן מדובקין ושוב אין מפרידן זו מזו לעולם

ושל שמן לעולם

בין חדש בין ישן

טופח

מין קטנית. ורמב"ם אומר, שהוא שקורין לו בערבי קורטמ"אן. ואין הלכה כר' יהודה

טמאין בטבול יום

משום סיפא דתני ואין צריך לומר בכל הטומאות, נקט טמאים אצל טבול יום, ואע"ג דלא שייך טומאה גבי טבול יום, לפי שאינו מטמא אלא פוסל בתרומה בלבד

Tevul Yom1: 1

הַמְכַנֵּס חַלּוֹת עַל מְנָת לְהַפְרִישׁ, וְנָשָׁכוּ — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: חִבּוּר בִּטְבוּל יוֹם, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ חִבּוּר. מִקְרָצוֹת נוֹשְׁכוֹת זוֹ בָזוֹ, וְכִכָּרוֹת נוֹשְׁכוֹת זוֹ בָזוֹ, הָאוֹפֶה חֲמִיטָה עַל גַּבֵּי חֲמִיטָה עַד שֶׁלֹּא קָרְמוּ בַתַּנּוּר, וְקוֹלִית שֶׁל מַיִם הַמְחֻלְחֶלֶת, וּרְתִיחַת גְּרִיסִין שֶׁל פּוֹל רִאשׁוֹנָה, וּרְתִיחַת יַיִן חָדָשׁ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף שֶׁל אֹרֶז — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: חִבּוּר בִּטְבוּל יוֹם. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ חִבּוּר. וּמוֹדִים בִּשְׁאָר כָּל הַטֻּמְאוֹת, בֵּין קַלּוֹת בֵּין חֲמוּרוֹת.

[If] one gathered portions of challah with the intention of separating [them later], and they clung together, Beis Shammai say: [It is considered] a connection in regard to a tevul yom. But Beis Hillel say: [It is] not [considered] a connection. Slices of dough that cling to one another, or loaves that cling to one another, [if] one baked a flat cake on top of [another] flat cake [and they became stuck together] before they have formed a crust in the oven, froth of water that is hollow the first froth of split beans [porridge], and the froth of new wine, R’ Yehudah says: The same applies to [froth] of rice. Beis Shammai say: [It is considered a] connection for a tevul yom. Beis Hillel say: [It is] not [considered] a connection. However, [Beis Hillel] agree in [the case of] all other sources of tumah, whether light or severe.

Tevul Yom1: 2

הַמְכַנֵּס חַלּוֹת עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְהַפְרִישׁ, הָאוֹפֶה חֲמִיטָה עַל גַּבֵּי חֲמִיטָה מִשֶּׁקָּרְמוּ בַתַּנּוּר, וְקוֹלִית שֶׁל מַיִם שֶׁאֵינָהּ מְחֻלְחֶלֶת, וּרְתִיחַת גְּרִיסִין שֶׁל פּוֹל שְׁנִיָּה, וּרְתִיחַת יַיִן יָשָׁן, וְשֶׁל שֶׁמֶן לְעוֹלָם, וְשֶׁל עֲדָשִׁים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף שֶׁל טֹפַח — טְמֵאִים בִּטְבוּל יוֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּכָל הַטֻּמְאוֹת.

[If] one gathered challah portions with the intention of not separating them, [if] one baked a flat cake on top of [another] flat cake [and they became stuck together] after they have formed a crust in the oven, froth of water that is not hollow, the second froth of split beans [porridge], the froth of old wine, and [froth] of oil always, and [froth] of lentils [porridge], R’ Yehudah says: The same applies to [froth] of grasspea [porridge]; they are tamei in regard to a tevul yom, and, it is needless to say, in regard to all other [sources of] tumah.

Suggestions