משנה ט


האוכל מנבלת עוף טהור והיא בבית הבליעה מטמא שנים ופוסל אחד הכניס ראשו לאויר התנור טהור וטהור התנור הקיאה או בלעה מטמא א' ופוסל א' וכשהיא בתוך פיו עד שיבלענה טהור


ר' עובדיה מברטנורא


והיא בבית הבליעה


כל זמן שהיא בבית הבליעה מטמא בגדים, וכיון דמטמא בגדים מטמא שנים ופוסל אחד


הכניס ראשו באויר התנור


אע"ג דקיימא נבלת העוף עם בית הבליעה של האוכל הכל באויר התנור, אפילו הכי טהור, דמחמת האדם לא מיטמא התנור, דכל המטמאים בגדים אין מטמאין אדם וכלי חרס ומחמת נבלת העוף לא מיטמא דאין לה טומאה אלא לאדם בבית הבליעה


הקיאה או שבלעה


היינו פירש. דמשירדה לבטן אין לה טומאה, וכשהיא לתוך פיו אין לה טומאה, דלא יאכל כתיב אכילה בבית הבליעה


-------------------------------------


משנה י


הנוגע בשרץ ובשכבת זרע ובטמא מת ובמצורע בימי ספרו ובמי חטאת שאין בהם כדי הזיה ובנבלה ובמרכב מטמא אחד ופוסל א' זה הכלל כל הנוגע באחד מכל אבות הטומאות שבתורה מטמא אחד ופוסל אחד חוץ מן האדם פרש מטמא א' ופוסל א


ר' עובדיה מברטנורא


ובנבלה ובמרכב


כל הני במשא בלבד מטמאין בגדים ולא במגע, הלכך אדם הנוגע בהן אע"פ שלא פירש אינו אלא ראשון, ומטמא אחד ופוסל אחד


כל הנוגע


כגון אוכלים וכלים דאפילו באותן שאדם הנוגע בהן מטמא שנים ופוסל אחד, כלים הנוגעים בהן מטמאים אחד ופוסלין אחד ואפילו בשעת מגעת


חוץ מן האדם


דיש מהן דאם נגע בהן או נשא דמטמא שנים ופוסל אחד, כי הני דאמרן לעיל


פירש


אפילו אדם, בכולהו מטמא אחד ופוסל אחד, דכיון דפירש אינו אלא ראשון


Zavim5: 10
הַנּוֹגֵעַ בְּשֶׁרֶץ, וּבְשִׁכְבַת זֶרַע, וּבִטְמֵא מֵת, וּבִמְצֹרָע בִּימֵי סָפְרוֹ, וּבְמֵי חַטָּאת שֶׁאֵין בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה, וּבַנְּבֵלָה, וּבַמֶּרְכָּב — מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד.  זֶה הַכְּלָל: כָּל הַנּוֹגֵעַ בְּאֶחָד מִכָּל אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה — מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד, חוּץ מִן הָאָדָם. פֵּרַשׁ — מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד.
One who touches a sheretz, or semen, or [one who touches] that which contracted tumah from a corpse, or [one who touches] a metzora during the days of his counting, or purification water of an amount insufficient for sprinkling, or an ani-mal carcass, or the [contaminated] saddle [of a zav] contaminates one and invalidates one.  This is the rule: Any-thing that touches one of the avos hatumah [listed] in the Torah contaminates one and invalidates one, except for a person. Once it sep-arates, [it also] contaminates one and invalidates one.
Zavim5: 9
הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת עוֹף טָהוֹר וְהִיא בְּבֵית הַבְּלִיעָה — מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. הִכְנִיס רֹאשׁוֹ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר — טָהוֹר, וְטָהוֹר הַתַּנּוּר. הֱקִיאָהּ אוֹ בְלָעָהּ — מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד. וּכְשֶׁהִיא בְתוֹךְ פִּיו, עַד שֶׁיִּבְלָעֶנָּה — טָהוֹר.
One who eats of the carcass of a kosher bird, and [the flesh] is in his throat, contaminates two and invalidates one. If he in-serted his head into the airspace of an oven, [the oven is] tahor. If he spit it out, or swallowed it, he contaminates one and invalidates one. But while it is in his mouth, before he swallows it, he is tahor.