משנה ד
זב שהיה מוטל על ה' ספסלים או על ה' פונדיות לארכן טמאין לרחבן טהורין ישן ספק שנתהפך עליהן טמאין היה מוטל על ו' כסיות שתי ידיו על ב' שתי רגליו על ב' ראשו על א' גופו על א' אין טמא אלא זה שתחת הגוף עומד על ב' כסאות רש"א אם רחוקין זה מזה טהורין
ר' עובדיה מברטנורא
פונדיות
כעין כיסין ארוכין
לארכן
ששוכב לארכן של ספסלים או של פונדיות
טמאים
שכל אחד ואחד נשען רובו של זב עליהן, פעמים על זה פעמים על זה
לרחבן
ששוכב ארכו לרחבן
טהורים
דאין רובו נשען על אחד מהן ואין טמא משכב ומושב לעולם, עד שישען רובו עליו, דכתיב אם על המשכב הוא עד שינשא רובו עליו
ישן
לרחבן, וספק אם נתהפך לארכן, טמאין
כסיות
לשון רבים של כסא
שתחת הגוף
לפי שרובו נישא עליו. והאחרים טמאים מגע הזב. אבל אין להם תורת משכב ומושב להיות אב הטומאה לטמא אדם וכלים
אם רחוקים זה מזה טהורים
לפי שאין רובו נישא לא על זה ולא על זה. ואין הלכה כר' שמעון
--------------------------------------------
משנה ה
עשר טליות זו על גב זו ישן ע"ג העליונה כולן טמאות הזב בכף מאזנים ומשכב ומושב כנגדו כרע הזב טהורין כרעו הן טמאין ר' שמעון אומר ביחידי טמא ובמרובין טהור שאין אחד נושא את רובו
ר' עובדיה מברטנורא
עשר טליות
לשון רבים של טלית. ועשר לאו דוקא, דאפילו אלף טליות ואבן גדולה על גבן, וישב הזב על האבן, כל הטליות שתחתיה מיטמאות מושב, דמשכב ומושב מיטמאין תחת אבן מסמא
כרע הזב טהורים
מדין משכב, אב טמאין במשא הזב
ביחידי
משכב אחד
טמא
שהרי רוב הזב נישא עליו
ובמרובים
במשכבות רבות בכף מאזנים כנגד הזב
שאין אחד מהן נושא את רובו
דכי כרעו הן, אין רובו של זב נישא על אחד מהן, אלא כל אחד מהמשכבות נשא מיעוטו של זב