Zavim 3:1-2 - Mishna Yomit

פרק ג

משנה א

הזב והטהור שישבו בספינה או באסדא או שרכבו על גבי בהמה אע"פ שאין בגדיהם נוגעים הרי אלו טמאים מדרס ישבו על הנסר על הספסל על הגשיש של מטה ועל האכלונס בזמן שהן מחגירין עלו באילן שכחו רע בסוכה שכחה רע באילן יפה בסולם מצרי בזמן שאינו קבוע במסמר על הכבש ועל הקורה ועל הדלת בזמן שאין עשוין בטיט טמאים רבי יהודה מטהר

ר' עובדיה מברטנורא

הזב והטהור או באסדא

עצים גדולים קשורים ביחד ונותנים אותם בים או בנהר, ומשימין עליהם נס ומוליכים אותם ברוח אל מחוז חפצם. ובלשון מקרא קרויין דוברות, ואני אשימם דוברות בים ונתראים נמי רפסודות, ונביאם לך רפסודות על ים יפו

או שרכבו על גבי בהמה

סתם בהמה נכפפת תחת הרוכב, הלכך לא שנא כוחה רע ולא שנא כוחה יפה, נטמא הטהור ובגדיו. אבל מה שהבהמה מסטת ברגליה, אין ניסט מחמת הרוכב, אלא אם כן כוחה רע, כדמוכח פרק בתרא דאהלות

אע"פ שאין בגדיהן נוגעים

שאין בגדי הטהור נוגעים בבגדי הזב מכל מקום טמאין מדרס, שהספינה קטנה דומיא דאסדא ומתמוטטין, ופעמים שהזב מכריע הטהור ובגדיו ומיטמאין בהיסט. וילפינן טומאת היסט מדכתיב וכל אשר יגע בו הזב, וכתיב וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר, מה בו האמור להלן מאוירו אף כאן מאוירו, שאין כלי חרס מיטמא במגעו של זב אלא אם כן נגע בו מאוירו, אבל נגע בו מאחוריו לא טמא, ומאחר שלמדנו שאין מטמא אותו אלא מאוירו, מה תלמוד לומר אשר יגע בו מגע שהוא ככולו הוי אומר זה הסיטו. הא למדת שזב מטמא בהיסט. ואם היה טהור בקצה אחד של קורה והניע הזב את הקורה בקצה השני עד שהתנועע הטהור שבקצתו הראשון, כבר נטמא הטהור בהיסט ונטמאו בגדיו טומאת מדרס אם הן בגדים ראויים למשכב ומושב

הגשיש של מטה

כמין עצים ארוכים שנותנים במטה של פרקים, ועל ידיהן המטה נגששת ונדבקת זו עם זו, ולפיכך נקראים אותן העצים גשישין. פירוש אחר, עצים שנותנים תחת כרעי המטה שלא יפסדו מלחלוחית הארץ

שהן מחגירין

כאדם חיגר שאינו יכול להניח שתי רגליו כאחת. כך אלו כשיושבים עליהם בני אדם, נוטים לכאן ולכאן, מתוך כך נמצא נשען הזב על הטהור, והטהור על הזב

באילן שכוחו רע

והיכי דמי אילן שכוחו רע, כל שאין עיקרו רחב ועב כדי לחוק בו רובע הקב

או שוכה

דהיינו ענף אילן

שכוחה רע

והיכי דמי שוכה שכוחה רע, כל שנטמנת באחיזתה, שהאוחז בה טומנה בכף ידו

על אילן יפה

אפילו עומדת השוכה באילן שכוחו יפה. וכל הני נכפפים תחתיהן וכבד העליון על התחתון ונשען עליו. ובין זב שנשען על הטהור, ובין טהור שנשען על הזב, טמא

שאינו קבוע במסמר

ומתוך כך הוא נכפף

על הכבש

על הגשר

שאינן עשויין בטיט טמאין

מפני שהן נכפפים

ור' יהודה מטהר

ואין הלכה כר' יהודה

-------------------------------------

משנה ב

מגיפין או פותחין וחכ"א עד שיהא זה מגיף וזה פותח מעלין זה את זה מן הבור רבי יהודה אומר עד שיהא הטהור מעלה את הטמא מפשילין בחבלין וחכ"א עד שיהיה זה מושך הילך וזה מושך הילך אורגים בין בעומדין בין ביושבין או טוחנין רבי שמעון מטהר בכולן חוץ מן הטוחנין ברחים של יד פורקין מן החמור או טוענין בזמן שמשאם כבד טמאין בזמן שמשאם קל טהורין וכולן טהורין לבני הכנסת וטמאין לתרומה

ר' עובדיה מברטנורא

מגיפין סוגרים את הדלת או פותחים

אותו יחדיו הזב והטהור

עד שיהא זה מגיף

לעולם אין כאן טומאה, עד שיהא זה מושך לפתוח וזה מושך לסגור, שאין מניחים זה לזה

עד שיהא הטהור מעלה את הטמא

ואז בגדי הטהור טמאים מדרס, שכובד הטמא על הטהור ונשען עליו, ובגדיו של טהור טמאים מדרס. אל טמא מעלה את הטהור, אין משענת הטמא על הטהור, ואין בגדיו של טהור טמאים מדרס. ואין הלכה כר' יהודה

מפשילין בחבלין

הזב והטהור יחדיו גודלים בחבלים. ואפילו שניהם מצד אחד

זה מושך הילך וזה מושך הילך

זה עומד למזרח ומושך אליו, וזה עומד למערב ומושך אליו

בין בעומדים

יש דברים נארגים מעומד, ויש מיושב, והטמא והטהור אורגים ביחד, או טוחנים

ר' שמעון מטהר בכולן

ואין הלכה כר' שמעון

בזמן שמשאן כבד טמאים

דשמא מתוך כובד המשא נשען הזב על הטהור ונמצא טהור מסיטו, או טהור ניסט עליו

וכולן

אפילו משאן כבד

טהורים לבני הכנסת

כלומר לאוכלים חוליהן בטהרה, שאין זה היסט גמור וכל שכן שספק הוא

וטמאין לתרומה

מדרבנן ואפילו בספק

Zavim3: 1

הַזָּב וְהַטָּהוֹר שֶׁיָּשְׁבוּ בִסְפִינָה אוֹ בְאַסְדָּא, אוֹ שֶׁרָכְבוּ עַל גַּבֵּי בְהֵמָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּגְדֵיהֶם נוֹגְעִים — הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִים מִדְרָס. יָשְׁבוּ עַל הַנֶּסֶר, עַל הַסַּפְסָל, עַל הַגָּשִׁישׁ שֶׁל מִטָּה, וְעַל הָאַכְלוֹנָס בִּזְמַן שֶׁהֵן מַחְגִּירִין; עָלוּ בְּאִילָן שֶׁכֹּחוֹ רָע, בְּסוֹכָה שֶׁכֹּחָהּ רָע, בְּאִילָן יָפֶה, בְּסֻלָּם מִצְרִי בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ בְּמַסְמֵר; עַל הַכֶּבֶשׁ וְעַל הַקּוֹרָה וְעַל הַדֶּלֶת בִּזְמַן שֶׁאֵין עֲשׂוּיִין בְּטִיט — טְמֵאִים. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר.

[If] a zav and a tahor [person] sat [together] in a boat or a raft, or rode [together] on an animal, even though their clothes do not touch, the [clothes of the tahor person] become contaminated with midras tumah. [If] they sat [together] on a board, on a bench, on the support beam of a bed or on a pole that are unsteady; [if] they [both] climbed up a weak tree, [or onto] a weak branch of a strong tree, [or onto] an Egyptian ladder that is not anchored with a nail; [if they went together] onto a ramp, a beam or a door that are not secured with plaster; [in all of these cases,] they become tamei. R’ Yehudah rules [them] tahor.

Zavim3: 2

מְגִיפִין אוֹ פוֹתְחִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיְּהֵא זֶה מֵגִיף וְזֶה פּוֹתֵחַ. מַעֲלִין זֶה אֶת זֶה מִן הַבּוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיְּהֵא הַטָּהוֹר מַעֲלֶה אֶת הַטָּמֵא. מַפְשִׁילִין בַּחֲבָלִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיִּהְיֶה זֶה מוֹשֵׁךְ הֵילָךְ וְזֶה מוֹשֵׁךְ הֵילָךְ. אוֹרְגִים בֵּין בְּעוֹמְדִין בֵּין בְּיוֹשְׁבִין, אוֹ טוֹחֲנִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַטּוֹחֲנִין בְּרֵחַיִם שֶׁל יָד. פּוֹרְקִין מִן הַחֲמוֹר אוֹ טוֹעֲנִין, בִּזְמַן שֶׁמַּשָּׂאָם כָּבֵד — טְמֵאִין; בִּזְמַן שֶׁמַּשָּׂאָם קַל — טְהוֹרִין. וְכֻלָּן טְהוֹרִין לִבְנֵי הַכְּנֶסֶת, וּטְמֵאִין לַתְּרוּמָה.

[If, together, a zav and a tahor person] close [a door] or open [a door, tumah is transmitted]. But the Sages say: Only when one closes [the door] and one opens [it, will tumah be transmitted]. [If] one raises the other from a pit [either way, tumah is transmitted]. But R’ Yehudah says: Only when the tahor person raises the zav [will tumah be transmitted]. [If, together,] they twist ropes [tumah is transmitted]. But the Sages say: Only when one pulls this way, and the other pulls that way [will tumah be transmitted]. [If, together,] they weave, whether [they do so] standing or sitting; or [if, together,] they grind [grain, tumah is transmitted]. R’ Shimon rules all of these tahor, except when they grind [together] with a hand grinder. [If, together,] they unload a donkey or load a donkey —- when the load is heavy, they become tamei. When the load is light, they remain tahor. [However,] in all cases, they remain tahor [with regard] to [their status as] common people; they are [on-ly deemed] tamei [with regard] to [their permissibility to eat] terumah.

Suggestions