פרק ב


משנה א


הכל מיטמאין בזיבה אף הגרים אף העבדים בין משוחררין בין שאינן משוחררין חרש שוטה וקטן סריס אדם סריס חמה טומטום ואנדרוגינוס נותנין עליהן חומרי האיש וחומרי האשה מטמאין בדם כאשה ובלובן כאיש וטומאתן בספק


ר' עובדיה מברטנורא


הכל מיטמאים בזיבה


הכל, לאתויי תינוק בן יומו שהוא מיטמא בזיבה


אף הגריס


דכתיב בפרשת זב דבר אל בני ישראל, אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות גריס ועבדים, תלמוד לומר ואמרת אליהם איש, לרבות את הגריס ואת העבדים. מנין לרבות את הקטנים, תלמוד לומר איש איש


ומיטמאין בדם כאשה


שאין האשה מיטמאה בלובן אלא באודם, דדם כתיב בה שהוא אדום


ובלובן כאיש


דזובו כתיב גבי איש והוא דומה למי בצק של שעורים


וטומאתן בספק


אם ראו לובן, שמא הן אשה, ולובן טהור בה. ואם ראו אודם, שמא הן איש, ואודם טהור גביה. אבל אם ראה לובן ואודם כאחד, טומאתן ודאי ממה נפשך, ושורפין עליהם את התרומה, אבל אין חייבים עליהם על ביאת מקדש, דגבי שילוח טמאים כתיב מזכר עד נקבה תשלחו, זכר ודאי, נקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינוס


--------------------------------------


משנה ב


בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה במאכל במשתה ובמשא בקפיצה בחולי ובמראה ובהרהור הרהר עד שלא ראה או שראה עד שלא הרהר רבי יהודה אומר אפילו ראה בהמה חיה ועוף מתעסקין זה עם זה אפילו ראה בגדי צבע האשה ר"ע אומר אפי' אכל כל מאכל בין רע בין יפה ושתה כל משקה אמרו לו אין כאן זבין מעתה אמר להם אין אחריות זבים עליכם משנזקק לזיבה אין בודקין אותו אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים שרגלים לדבר ראה ראיה ראשונה בודקין אותו בשניה בודקין אותו בשלישית אין בודקין אותו ר"א אומר אף בשלישית בודקין אותו מפני הקרבן


ר' עובדיה מברטנורא


בשבעה דרכים בודקין בודקין את הזב


משום דאינו מטמא מחמת אונס, דכתיב זב מבשרו, ולא מחמת אונסו


עד שלא נזקק לטומאה


דהיינו כשרואה ראיה שניה שבה הוא נעשה זב לטמא משכב ומושב ולהצריכו לספור שבעה נקיים. אבל ראיה ראשונה, מטמאה באונס טומאת ערב, כדין בעל קר, ומצטרפת עם השניה ואפילו שהיתה באונס


במאכל


אם אכל אכילה גסה או אכל דברים המביאין לידי זיבה, ואפילו כל שהן, כגון בשר שמן, חלב, וגבינה, ביצים, ויין ישן, וגריסין של פול, ושחלין


ובמשתה


בריבוי שתיה


במשא


כבד שנשא


במראה


ראה אשה, אפילו לא הרהר


ובהרהור


אע"פ שלא ראה. אי אירע לו אחד מאלו השבעה קודם שראה ראיה שניה, אינו נעשה זב מחמת אותה ראיה, והטפה אינה מטמאה במשא כשאר טפה של זוב


אין אחריות זבין עליכם


ואם לא יהיו זבים לעולם, מה אתם חוששים, הלא לא קבלתם אחריות של זבים עליכם. ואין הלכה לא כר' יהודה ולא כר' עקיבא


משנזקק לטומאה


לאחר שראה ראיה שניה שלא באונס, שהרי מכאן ואילך הוא עושה משכב ומושב


אין בודקין אותו


ואף אם ראה ראיה שלישית באונס, נעשה זב לקרבן. וכן אם ראה ראיה של זוב בשבעה ימים נקיים שהוא מונה, סתר הכל ואפילו היתה אותה ראיה באונס


ספיקו ושכבת זרעו טמאין


ספיקו מחמת שכבת זרעו, כגון אם ראה שכבת זרע תחילה, וטפה זיב הבאה אחר כך אינה מטמאה, שהרואה קרי אינו מטמא בזיבה מעת לעת. ועד שלא נזקק לטומאה, הקרי מטהר את הזיבה, משום דהוי אונס. ולאחר שנזקק לטומאה, אין הקרי מטהר את הזיבה, שאין תולין שמחמת הקרי באה הזיבה


שרגלים לדבר


שאין אותה ראיה מחמת אונס, כיון שכבר נעשה זב


ראה ראיה ראשונה בודקין אותו


היינו דוקא לקרבן. דאי מחמת אונס ראה, אינה מצטרפת עם השלישית לקרבן. אבל מצטרפת עם השניה לטומאה. דאם ראיה שניה שלא באונס, אע"פ שהיתה ראשונה באונס, עושה משכב ומושב ובעי שבעה נקיים וביאת מים חיים, דכי כתיב מבשרו ולא מחמת אנסו, בשניה כתיב אבל ראשונה אתקש לשכבת זרע, דכתיב זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע, מה שכבת זרע מטמאה באונס, אף ראיה ראשונה של זוב מטמאה באונס


בשניה בודקין אותו


לטומאה ולקרבן


בשלישית אין בודקין אותו


לא לטומאה ולא לקרבן


ר' אליעזר אומר


כו' ואין הלכה כר' אליעזר


Zavim2: 1
הַכֹּל מִטַּמְּאִין בְּזִיבָה, אַף הַגֵּרִים, אַף הָעֲבָדִים, בֵּין מְשֻׁחְרָרִין בֵּין שֶׁאֵינָן מְשֻׁחְרָרִין, חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן, סְרִיס אָדָם, סְרִיס חַמָּה.  טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס — נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חֻמְרֵי הָאִישׁ וְחֻמְרֵי הָאִשָּׁה: מִטַּמְּאִין בְּדָם כְּאִשָּׁה, וּבְלֹבֶן כָּאִישׁ, וְטֻמְאָתָן בְּסָפֵק.
All can become tamei through [the emission of] zov, even converts, [and] even slaves, whether emancipated [slaves] or un-emancipated [slaves], a deaf person, a deranged person, a minor, a castrated person, [and] a naturally sterile person.  [Regarding] a tumtum and an androgyne, we assign to them the stringencies of males and the stringencies of females: they become tamei through [a discharge of] blood like a female, and through a white [emission] like a male, and their tumah [status] is [one of] uncertainty.
Zavim2: 2
בְּשִׁבְעָה דְּרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לְזִיבָה: בְּמַאֲכָל, בְּמִשְׁתֶּה, וּבְמַשָּׂא, בִּקְפִיצָה, בְּחֹלִי, וּבְמַרְאֶה, וּבְהִרְהוּר. הִרְהֵר עַד שֶׁלֹּא רָאָה אוֹ שֶׁרָאָה עַד שֶׁלֹּא הִרְהֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִלּוּ רָאָה בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף מִתְעַסְּקִין זֶה עִם זֶה, אֲפִלּוּ רָאָה בִּגְדֵי צֶבַע הָאִשָּׁה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִלּוּ אָכַל כָּל מַאֲכָל, בֵּין רָע בֵּין יָפֶה, וְשָׁתָה כָּל מַשְׁקֶה. אָמְרוּ לוֹ: אֵין כָּאן זָבִין מֵעַתָּה. אָמַר לָהֶם: אֵין אַחֲרָיוּת זָבִים עֲלֵיכֶם.  מִשֶּׁנִּזְקַק לְזִיבָה — אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. אָנְסוֹ וּסְפֵקוֹ וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ טְמֵאִים, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר.  רָאָה רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה — בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. בַּשְּׁנִיָּה — בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. בַּשְּׁלִישִׁית — אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף בַּשְּׁלִישִׁית בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי הַקָּרְבָּן.
We examine a zav in seven ways before he is confirmed [tamei] as a zav: for food, for drink, for carrying a load, for jumping, for illness, for sight, and for thought. [Regardless of whether] he thought before he saw, or he saw before he thought. R’ Yehudah says: Even if he saw [a pair of] domesticated animals, wild animals, or fowl engaged [in relations] with each other, [and] even if he saw a woman’s colorful garments. R’ Akiva says: Even if he ate any food, whether bad or good, or drank any drink. They said to [R’ Akiva]: “[If so,] there will never be zavim from now on.” [R’ Akiva] said to them: “You are not responsible for zavim.”  Once he is confirmed as a zav, we do not examine him. [A confirmed zav’s] mishap and his doubt and his semen are tamei, because the matter has legs [to stand on].  [After] he had one emission, we examine him. After the second [emission], we examine him. [But] after the third [emission], we do not examine him. R’ Eliezer says: Even after the third [emission] we examine him, on account of the offering.