משנה ג


ראה אחת היום ושתים למחר שתים היום ואחת למחר שלש לשלשה ימים או לשלשה לילות הרי זה זב גמור


ר' עובדיה מברטנורא


הרי זה זב גמור


וחייב בקרבן. דבראיות תלה רחמנא, דכתיב טומאתו בזובו, טומאתו תלויה בזובו ואינה תלויה ביומי. ומיהו בהפסיק יום בינתיים קאמרי בית הלל לעיל דלא הוי זב גמור ואין הראיות מצטרפות, לא שנא לענין טומאה כגון ראה שתי ראיות בלבד בהפסקת יום בינתים לא שנא לענין קרבן כגון ראה שלש ראיות


-------------------------------


משנה ד


ראה אחת והפסיק כדי טבילה וסיפוג ואחר כך ראה שתים או אחת מרובה כשתים או ראה שתים או אחת מרובה כשתים והפסיק כדי טבילה וסיפוג ואחר כך ראה אחת הרי זה זב גמור


ר' עובדיה מברטנורא


כדי טבילה וסיפוג


כדי שיטבול ויקנח עצמו אחר טבילה. ופחות משיעור זה, לא הוי הפסק ולא חשיבא אלא ראיה אחת


או אחת מרובה כשתים


שהיה בין התחלת הראיה לסוף הראיה כדי טבילה וסיפוג, והיה רואה תמיד בלא הפסק


Zavim1: 3
רָאָה אַחַת הַיּוֹם וּשְׁתַּיִם לְמָחָר, שְׁתַּיִם הַיּוֹם וְאַחַת לְמָחָר, שָׁלֹשׁ לִשְׁלֹשָׁה יָמִים אוֹ לִשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת — הֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר.
[If one] had one [zov] emission today and two on the following day, [or] two today and one on the following day, [or] three [zov emissions] on three [consecutive] days or on three [consecutive] nights, he is a full zav.
Zavim1: 4
רָאָה אַחַת וְהִפְסִיק כְּדֵי טְבִילָה וְסִפּוּג, וְאַחַר כָּךְ רָאָה שְׁתַּיִם אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִּשְׁתַּיִם, אוֹ רָאָה שְׁתַּיִם אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִּשְׁתַּיִם, וְהִפְסִיק כְּדֵי טְבִילָה וְסִפּוּג, וְאַחַר כָּךְ רָאָה אַחַת — הֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר.
[If a person] had one [zov] emission and then stopped for [the length of] time it takes to immerse and dry [himself off], and then he had two emissions or a single emission that is as lengthy as two [emissions], or he had two [zov emissions] or a sin-gle emission as lengthy as two, and stopped for the time it takes to immerse and dry [himself off], and then he had one [emission], he is a full zav.