Zavim 1:1-2 - Mishna Yomit

מסכת זבים

פרק א

משנה א

הרואה ראיה אחת של זוב בש"א כשומרת יום כנגד יום וב"ה אומרים כבעל קרי ראה אחת ובשני הפסיק ובשלישי ראה שתים או א' מרובה כשתים בית שמאי אומרים זב גמור ובה"א אומרים מטמא משכב ומושב וצריך ביאת מים חיים ופטור מן הקרבן אמר רבי אליעזר בן יהודה מודים ב"ש בזה שאינו זב גמור ועל מה נחלקו על הרואה שתים או אחת מרובה כשתים ובשני הפסיק ובשלישי ראה אחת בית שמאי אומרים זב גמור וב"ה אומרים מטמא משכב ומושב וצריך ביאת מים חיים ופטור מן הקרבן

ר' עובדיה מברטנורא

הרואה ראיה אחת של זוב

זוב בא מבשר המת ודומה ללובן ביצה המוזרת. ושכבת זרע בא מבשר שאינו מת וקשורה כלובן ביצה שאינה מוזרת

בית שמאי אומרים כשומרת יום

דאע"פ שאינה זבה גמורה עד שלש ראיות. מכל מקום בראיה אחת עושה משכב ומושב. כמו כן זב, אע"פ שאינו נעשה זב גמור עד שלש ראיות, מכל מקום בראיה אחת עושה משכב ומושב

ובית הלל אומרים כבעל קרי

ואינו עושה משכב ומושב, ואין הראיה מטמאה במשא, אלא במגע

ראה אחת ובשני הפסיק ובשלישי ראה שתים

דכי ראה שתי ראיות ביום אחד או בשני ימים רצופים, צריך למנות שבעה נקיים, ופטור מן הקרבן. ואם ראה שלש ראיות ביום אחד או בשלשה ימים רצופים, צריך למנות שבעה נקיים וחייב בקרבן. דתניא, מנה הכתוב שתים וקראו טמא, דכתיב זב מבשרו זובו טמא הוא. שלש וקראו טמא, וזאת תהיה טומאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טומאתו היא, הא כיצד, שתים לטומאה ושלש לקרבן. אבל הזבה אם ראתה ראיות רבות ביום אחד או בשני ימים בלא עת נדתה, שומרת יום אחד בנקיות וטהורה לערב. ואם ראתה שלש ראיות בשלשה ימים רצופים, צריכה למנות שבעה נקיים וחייבת בקרבן. דגבי זבה כתיב ואשה כי תזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה, ימים שנים, רבים שלשה, תלה הכתוב הזב בראיות, והזבה בימים. והשתא קאמר שאם ראה הזב שלש ראיות אלא שהפסיק יום אחד בין ראיה ראשונה לשתים האחרונות

בית שמאי אומרים זב גמור

וחייב בקרבן כבעל שלש ראיות

ובית הלל אומרים

ביטל היום הטהור אם הראיה הראשונה, ואין כאן אלא שתי ראיות האחרונות, ופטור מן הקרבן

מודים בית שמאי בזה שאינו זב גמור

דביטל היום הטהור שהפסיק, את הראיה הראשונה, כדאמרן

על מה נחלקו על הרואה שתים וכו' בית שמאי אומרים זב גמור

דהואיל ונזקק לספירת שבעה כשראה שתים בתחילה, ביטלה ראיה את יום הטהור, ויש בידו שלש ראיות

--------------------------------------

משנה ב

הרואה קרי ביום השלישי לספירת זובו בית שמאי אומרים סותר שני ימים שלפניו ובית הלל אומרים לא סתר אלא יומו רבי ישמעאל אומר הרואה בשני סותר את שלפניו רבי עקיבא אומר אחד הרואה בשני ואחד הרואה בשלישי שבית שמאי אומרים סתר שני ימים שלפניו ובית הלל אומרים לא סתר אלא יומו ומודים ברואה ברביעי שלא סתר אלא יומו בראה קרי אבל אם ראה זוב אפילו יום שביעי סתר את שלפניו

ר' עובדיה מברטנורא

ביום השלישי לספירת זובו

כגון בעל שתי ראיות שצריך לספור שבעה נקיים, ומנה ראשון ושני, ובשלישי ראה קר, סתר שני ימים שלפניו, וחוזר ומונה שבעה כבתחלה

לא סתר אלא יומו

ומונה חמשה להשלים שבעה דשנים הראשונים עלו לו

הרואה בשני

שמנה אחד, ובשני ראה קרי, סתר את שלפניו אפילו לבית הלל. ור' עקיבא סבר דבהא נמי פליגי. ואין הלכה כר' ישמעאל

ומודים בית שמאי ברואה קרי ברביעי שלא סתר אלא יומו

ושלפניו עלו לו. דדוקא כשלא נפסק הזיבות בשלשה ימים טהורים כמספר הימים שעושה זב גמור, הוא דאמרי בית שמאי דשכבת זרע סותרת, אבל לאחר שעברו שלשה ימים טהורים, מודים בית שמאי שאין קרי סותר אלא יומו. והאי דקרי סותר בזב, נפקא לן מקרא זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע, מה זוב סותר, אף שכבת זרע סותר. אי מה זוב סותר את הכל אף שכבת זרע תסתור את הכל, תלמוד לומר לטמאה בה, אין לה אלא יום אחד אבל אם ראה זוב, אפילו יום שביעי, סותר את שלפניו, דכתיב שבעת ימים לטהרתו עד שיהיו כל שבעת הימים טהורים מן הזיבות

Zavim1: 1

הָרוֹאֶה רְאִיָּה אַחַת שֶׁל זוֹב — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כְּשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כְּבַעַל קֶרִי. רָאָה אַחַת, וּבַשֵּׁנִי הִפְסִיק, וּבַשְּׁלִישִׁי רָאָה שְׁתַּיִם אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִּשְׁתַּיִם — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: זָב גָּמוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְצָרִיךְ בִּיאַת מַיִם חַיִּים, וּפָטוּר מִן הַקָּרְבָּן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה: מוֹדִים בֵּית שַׁמַּאי בָּזֶה שֶׁאֵינוֹ זָב גָּמוּר. וְעַל מָה נֶּחְלְקוּ? עַל הָרוֹאֶה שְׁתַּיִם, אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִּשְׁתַּיִם, וּבַשֵׁנִי הִפְסִיק, וּבַשְּׁלִישִׁי רָאָה אַחַת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: זָב גָּמוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְצָרִיךְ בִּיאַת מַיִם חַיִּים, וּפָטוּר מִן הַקָּרְבָּן.

[Regarding] someone who had one zov emission, Beis Shammai say: [He is] like a woman who observes a day [free of uterine discharges] corresponding to the day [on which she experienced a uterine discharge]. But Beis Hillel say: [He is] like someone who had a seminal emission. [If] he had one [zov emission], and on the second [day] he stopped, and on the third [day] he had two [emissions] or one [emission] that is as lengthy as two, Beis Shammai say: [He is] a full zav. But Beis Hillel say: He conveys tumah to couches and seats, and requires immersion in a spring, but he is exempt from an offering. R’ Elazar ben Yehudah said: Beis Shammai agree in this [case] that he is not a full zav. And regarding what do they disagree? Regarding someone who has two [zov emissions], or one [emission] that is as lengthy as two, and on the second [day] he stopped, and on the third, he had one [emission], [in which case] Beis Shammai say: [He is] a full zav. But Beis Hillel say: He conveys tumah to couches and seats, and requires immersion in a spring, but he is exempt from an offering.

Zavim1: 2

הָרוֹאֶה קֶרִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לִסְפִירַת זוֹבוֹ — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: סוֹתֵר שְׁנֵי יָמִים שֶׁלְּפָנָיו. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: לֹא סָתַר אֶלָּא יוֹמוֹ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הָרוֹאֶה בַּשֵּׁנִי — סוֹתֵר אֶת שֶׁלְּפָנָיו. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֶחָד הָרוֹאֶה בַּשֵּׁנִי וְאֶחָד הָרוֹאֶה בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: סָתַר שְׁנֵי יָמִים שֶׁלְּפָנָיו, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: לֹא סָתַר אֶלָּא יוֹמוֹ. וּמוֹדִים בָּרוֹאֶה בָּרְבִיעִי שֶׁלֹּא סָתַר אֶלָּא יוֹמוֹ, בְּרוֹאֶה קֶרִי. אֲבָל אִם רָאָה זוֹב, אֲפִלּוּ יוֹם שְׁבִיעִי — סָתַר אֶת שֶׁלְּפָנָיו.

[Regarding] someone who has a seminal emission on the third day of his zav count, Beis Shammai say: He forfeits [the] two preceding days. But Beis Hillel say: He has forfeited only that day. R’ Yishmael says: One who has a [seminal] emission on the second [day of his zav count] forfeits the preceding [day]. R’ Akiva says: Both someone who has a [seminal] emission on the second [day] and someone who has a [seminal emission] on the third [day], Beis Shammai say [that] he has forfeited [the] two preceding days and Beis Hillel say [that] he has forfeited only that day. And they agree in [a case where] he has a [semi-nal] emission on the fourth [day], that he has forfeited only that day, [but only] when he has an emission of semen. But if he had a zov emission, even on the seventh day, he has forfeited [all] the preceding [days].

Suggestions