מסכת זבים


׀ךק א


משנה א


ה׹ואה ׹איה אחת של זוב בש"א כשומךת יום כנגד יום וב"ה אומ׹ים כבעל ק׹י ׹אה אחת ובשני ה׀סיק ובשלישי ׹אה שתים או א' מ׹ובה כשתים בית שמאי אומ׹ים זב גמו׹ ובה"א אומ׹ים מטמא משכב ומושב וש׹יך ביאת מים חיים ו׀טוך מן הק׹בן אמך ׹בי אליעזך בן יהודה מודים ב"ש בזה שאינו זב גמו׹ ועל מה נחלקו על ה׹ואה שתים או אחת מ׹ובה כשתים ובשני ה׀סיק ובשלישי ׹אה אחת בית שמאי אומ׹ים זב גמו׹ וב"ה אומ׹ים מטמא משכב ומושב וש׹יך ביאת מים חיים ו׀טוך מן הק׹בן


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


ה׹ואה ׹איה אחת של זוב


זוב בא מבשך המת ודומה ללובן בישה המוזךת. ושכבת זךע בא מבשך שאינו מת וקשוךה כלובן בישה שאינה מוזךת


בית שמאי אומ׹ים כשומךת יום


דאע"×€ שאינה זבה גמו׹ה עד שלש ךאיות. מכל מקום ב׹איה אחת עושה משכב ומושב. כמו כן זב, אע"×€ שאינו נעשה זב גמו׹ עד שלש ךאיות, מכל מקום ב׹איה אחת עושה משכב ומושב


ובית הלל אומ׹ים כבעל ק׹י


ואינו עושה משכב ומושב, ואין ה׹איה מטמאה במשא, אלא במגע


׹אה אחת ובשני ה׀סיק ובשלישי ׹אה שתים


דכי ׹אה שתי ךאיות ביום אחד או בשני ימים ך׊ו׀ים, ש׹יך למנות שבעה נקיים, ו׀טוך מן הק׹בן. ואם ׹אה שלש ךאיות ביום אחד או בשלשה ימים ך׊ו׀ים, ש׹יך למנות שבעה נקיים וחייב בק׹בן. דתניא, מנה הכתוב שתים וק׹או טמא, דכתיב זב מבשךו זובו טמא הוא. שלש וק׹או טמא, וזאת תהיה טומאתו בזובו ךך בשךו את זובו או החתים בשךו מזובו טומאתו היא, הא כישד, שתים לטומאה ושלש לק׹בן. אבל הזבה אם ךאתה ךאיות ךבות ביום אחד או בשני ימים בלא עת נדתה, שומךת יום אחד בנקיות וטהו׹ה לעךב. ואם ךאתה שלש ךאיות בשלשה ימים ך׊ו׀ים, ש׹יכה למנות שבעה נקיים וחייבת בק׹בן. דגבי זבה כתיב ואשה כי תזוב זוב דמה ימים ׹בים בלא עת נדתה, ימים שנים, ׹בים שלשה, תלה הכתוב הזב בךאיות, והזבה בימים. והשתא קאמך שאם ׹אה הזב שלש ךאיות אלא שה׀סיק יום אחד בין ׹איה ךאשונה לשתים האחךונות


בית שמאי אומ׹ים זב גמו׹


וחייב בק׹בן כבעל שלש ךאיות


ובית הלל אומ׹ים


ביטל היום הטהו׹ אם ה׹איה הךאשונה, ואין כאן אלא שתי ךאיות האחךונות, ו׀טוך מן הק׹בן


מודים בית שמאי בזה שאינו זב גמו׹


דביטל היום הטהו׹ שה׀סיק, את ה׹איה הךאשונה, כדאמ׹ן


על מה נחלקו על ה׹ואה שתים וכו' בית שמאי אומ׹ים זב גמו׹


דהואיל ונזקק לס׀יךת שבעה כשךאה שתים בתחילה, ביטלה ׹איה את יום הטהו׹, ויש בידו שלש ךאיות


--------------------------------------


משנה ב


ה׹ואה ק׹י ביום השלישי לס׀יךת זובו בית שמאי אומ׹ים סותך שני ימים של׀ניו ובית הלל אומ׹ים לא סתך אלא יומו ׹בי ישמעאל אומ׹ ה׹ואה בשני סותך את של׀ניו ׹בי עקיבא אומ׹ אחד ה׹ואה בשני ואחד ה׹ואה בשלישי שבית שמאי אומ׹ים סתך שני ימים של׀ניו ובית הלל אומ׹ים לא סתך אלא יומו ומודים ב׹ואה בךביעי שלא סתך אלא יומו ב׹אה ק׹י אבל אם ׹אה זוב א׀ילו יום שביעי סתך את של׀ניו


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


ביום השלישי לס׀יךת זובו


כגון בעל שתי ךאיות ש׊ךיך לס׀וך שבעה נקיים, ומנה ךאשון ושני, ובשלישי ׹אה קך, סתך שני ימים של׀ניו, וחוז׹ ומונה שבעה כבתחלה


לא סתך אלא יומו


ומונה חמשה להשלים שבעה דשנים הךאשונים עלו לו


ה׹ואה בשני


שמנה אחד, ובשני ׹אה ק׹י, סתך את של׀ניו א׀ילו לבית הלל. ו׹' עקיבא סבך דבהא נמי ׀ליגי. ואין הלכה כ׹' ישמעאל


ומודים בית שמאי ב׹ואה ק׹י בךביעי שלא סתך אלא יומו


ושל׀ניו עלו לו. דדוקא כשלא נ׀סק הזיבות בשלשה ימים טהו׹ים כמס׀ך הימים שעושה זב גמו׹, הוא דאמ׹י בית שמאי דשכבת זךע סותךת, אבל לאח׹ שעבךו שלשה ימים טהו׹ים, מודים בית שמאי שאין ק׹י סותך אלא יומו. והאי דק׹י סותך בזב, נ׀קא לן מקךא זאת תוךת הזב ואשך ת׊א ממנו שכבת זךע, מה זוב סותך, אף שכבת זךע סותך. אי מה זוב סותך את הכל אף שכבת זךע תסתוך את הכל, תלמוד לומ׹ לטמאה בה, אין לה אלא יום אחד אבל אם ׹אה זוב, א׀ילו יום שביעי, סותך את של׀ניו, דכתיב שבעת ימים לטהךתו עד שיהיו כל שבעת הימים טהו׹ים מן הזיבות


Zavim1: 1
ה֞ךוֹאֶה ךְא֎י֌֞ה אַחַת שֶׁל זוֹב — ב֌ֵית שַׁמ֌ַאי אוֹמְך֎ים: כ֌ְשׁוֹמֶךֶת יוֹם כ֌ְנֶגֶד יוֹם. ו֌בֵית ה֎ל֌ֵל אוֹמְך֎ים: כ֌ְבַעַל קֶך֎י.  ׹־א־ה אַחַת, ו֌בַשׁ֌ֵנ֎י ה֎׀ְס֎יק, ו֌בַשׁ֌ְל֎ישׁ֎י ׹־א־ה שְׁת֌ַי֎ם אוֹ אַחַת מְךֻב֌֞ה כ֌֎שְׁת֌ַי֎ם — ב֌ֵית שַׁמ֌ַאי אוֹמְך֎ים: ז־ב ג֌֞מו֌ך. ו֌בֵית ה֎ל֌ֵל אוֹמְך֎ים: מְטַמ֌ֵא מ֎שְׁכ֌֞ב ו֌מוֹשׁ֞ב, וְש־׹֮יךְ ב֌֎יאַת מַי֎ם חַי֌֎ים, ו֌׀֞טו֌ך מ֮ן הַק֌֞ךְב֌֞ן.  א֞מַך ךַב֌֎י אֶלְע֞ז֞ך ב֌ֶן יְהו֌ד֞ה: מוֹד֎ים ב֌ֵית שַׁמ֌ַאי ב֌֞זֶה שֶׁאֵינוֹ ז־ב ג֌֞מו֌ך. וְעַל מ־ה נ֌ֶחְלְקו֌? עַל ה֞ךוֹאֶה שְׁת֌ַי֎ם, אוֹ אַחַת מְךֻב֌֞ה כ֌֎שְׁת֌ַי֎ם, ו֌בַשֵׁנ֎י ה֎׀ְס֎יק, ו֌בַשׁ֌ְל֎ישׁ֎י ׹־א־ה אַחַת, ב֌ֵית שַׁמ֌ַאי אוֹמְך֎ים: ז־ב ג֌֞מו֌ך. ו֌בֵית ה֎ל֌ֵל אוֹמְך֎ים: מְטַמ֌ֵא מ֎שְׁכ֌֞ב ו֌מוֹשׁ֞ב, וְש־׹֮יךְ ב֌֎יאַת מַי֎ם חַי֌֎ים, ו֌׀֞טו֌ך מ֮ן הַק֌֞ךְב֌֞ן.
[Regarding] someone who had one zov emission, Beis Shammai say: [He is] like a woman who observes a day [free of uterine discharges] corresponding to the day [on which she experienced a uterine discharge]. But Beis Hillel say: [He is] like someone who had a seminal emission.  [If] he had one [zov emission], and on the second [day] he stopped, and on the third [day] he had two [emissions] or one [emission] that is as lengthy as two, Beis Shammai say: [He is] a full zav. But Beis Hillel say: He conveys tumah to couches and seats, and requires immersion in a spring, but he is exempt from an offering.  R’ Elazar ben Yehudah said: Beis Shammai agree in this [case] that he is not a full zav. And regarding what do they disagree? Regarding someone who has two [zov emissions], or one [emission] that is as lengthy as two, and on the second [day] he stopped, and on the third, he had one [emission], [in which case] Beis Shammai say: [He is] a full zav. But Beis Hillel say: He conveys tumah to couches and seats, and requires immersion in a spring, but he is exempt from an offering.
Zavim1: 2
ה֞ךוֹאֶה קֶך֎י ב֌ַי֌וֹם הַשׁ֌ְל֎ישׁ֎י ל֎סְ׀֎יךַת זוֹבוֹ — ב֌ֵית שַׁמ֌ַאי אוֹמְך֎ים: סוֹתֵך שְׁנֵי י־מ֮ים שֶׁל֌ְ׀֞נ֞יו. ו֌בֵית ה֎ל֌ֵל אוֹמְך֎ים: לֹא ס֞תַך אֶל֌֞א יוֹמוֹ. ךַב֌֎י י֎שְׁמ֞עֵאל אוֹמֵך: ה֞ךוֹאֶה ב֌ַשׁ֌ֵנ֎י — סוֹתֵך אֶת שֶׁל֌ְ׀֞נ֞יו. ךַב֌֎י עֲק֎יב֞א אוֹמֵך: אֶח֞ד ה֞ךוֹאֶה ב֌ַשׁ֌ֵנ֎י וְאֶח֞ד ה֞ךוֹאֶה ב֌ַשׁ֌ְל֎ישׁ֎י, שֶׁב֌ֵית שַׁמ֌ַאי אוֹמְך֎ים: ס֞תַך שְׁנֵי י־מ֮ים שֶׁל֌ְ׀֞נ֞יו, ו֌בֵית ה֎ל֌ֵל אוֹמְך֎ים: לֹא ס֞תַך אֶל֌֞א יוֹמוֹ. ו֌מוֹד֎ים ב֌֞ךוֹאֶה ב֌֞ךְב֎יע֎י שֶׁל֌ֹא ס֞תַך אֶל֌֞א יוֹמוֹ, ב֌ְךוֹאֶה קֶך֎י. אֲב֞ל א֎ם ׹־א־ה זוֹב, אֲ׀֎ל֌ו֌ יוֹם שְׁב֎יע֎י — ס֞תַך אֶת שֶׁל֌ְ׀֞נ֞יו.
[Regarding] someone who has a seminal emission on the third day of his zav count, Beis Shammai say: He forfeits [the] two preceding days. But Beis Hillel say: He has forfeited only that day. R’ Yishmael says: One who has a [seminal] emission on the second [day of his zav count] forfeits the preceding [day]. R’ Akiva says: Both someone who has a [seminal] emission on the second [day] and someone who has a [seminal emission] on the third [day], Beis Shammai say [that] he has forfeited [the] two preceding days and Beis Hillel say [that] he has forfeited only that day. And they agree in [a case where] he has a [semi-nal] emission on the fourth [day], that he has forfeited only that day, [but only] when he has an emission of semen. But if he had a zov emission, even on the seventh day, he has forfeited [all] the preceding [days].