Niddah 10:3-4

משנה ג


הזב והזבה שבדקו עצמן ביום ראשון ומצאו טהור וביום הז' ומצאו טהור ושאר ימים שבינתיים לא בדקו ר' אליעזר אומר הרי הן בחזקת טהרה רבי יהושע אומר אין להם אלא יום א' ויום ז' בלבד רע"א אין להם אלא יום ז' בלבד


ר' עובדיה מברטנורא


הזב והזבה


שצריכין לספור שבעה נקיים, ופסקו מראייתן והתחילו לספור, ובדקו יום ראשון ושביעי כו


אין להם אלא יום ראשון ושביעי בלבד


וצריכין לספור עוד חמשה. ימים נקיים, כדי להשלים לשבעה


ר' עקיבא אומר אין להם אלא שביעי


שמא ראו בינתיים וסתרו ספירתן הראשונה. והלכה כר' אליעזר


----------------------------------------


משנה ד


הזב והזבה והנדה והיולדת והמצורע שמתו מטמאין במשא עד שימוק הבשר עכו"ם שמת טהור מלטמא במשא ב"ש אומרים כל הנשים מתות נדות ובה"א אין נדה אלא שמתה נדה


ר' עובדיה מברטנורא


מטמאים במשא


בגמרא פריך, אטו כל מת מי לא מטמא במשא. אלא מאי במשא, באבן מסמא. כלומר אבן גדולה וכבדה שאינה מיטלטלת. ואם היא מונחת על גבי כלים ומת נתון עליה אין זה משא, הואיל ואינה ראויה להטלטל עמו, ושאר מתים לא מטמו והני מטמו מדרבנן, הואיל ומחיים מטמו באבן מסמא מדאורייתא שהרי מטמאים מושב כל שתחתיהן, גזור שמא יתעלפו ודומה למת, ואי אמרת זב מת אינו מטמא, בזב חי שנתעלף אתי לטהורי


עד שימוק הבשר


דמהשתא הוי מת ודאי


נכרי שמת


אע"ג דמחיים הרי הוא כזב לכל דבריו ומטמא באבן מסמא, משמת, טהור מלטמא באבן מסמא, הואיל וטומאת זיבה שעליו מחיים אינה אלא מדברי סופרים


כל הנשים


מחזקינן להו כנדות, ומטבילין כלים שהיו עליהן סמוך ליציאת נשמה אע"פ שלא נגעו בהן לאחר מיתה. לפי שבראשונה היו מטבילין כלים על גבי נדות מתות, והיו נדות חיות מתביישות, שאפילו במיתתן הן משונות משאר נשים, התקינו שיהיו מטבילין על גבי כל הנשים, מפני כבודן של נדות חיות


ובית הלל אומרים אין נדה אלא שמתה נדה


דלית להו לבית הלל האי תקנתא


Nidah10: 3
הַזָּב וְהַזָּבָה שֶׁבָּדְקוּ עַצְמָן בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּמָצְאוּ טָהוֹר, וּבְיוֹם הַשְּׁבִיעִי וּמָצְאוּ טָהוֹר, וּשְׁאָר יָמִים שֶׁבִּנְתַּיִם לֹא בָּדְקוּ — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת טָהֳרָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין לָהֶם אֶלָּא יוֹם רִאשׁוֹן וְיוֹם שְׁבִיעִי בִּלְבַד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לָהֶם אֶלָּא יוֹם שְׁבִיעִי בִּלְבַד.
[If] a zav and a zavah examined themselves on the first day and found [themselves to be] tahor, and [again] on the seventh day and found [themselves to be] tahor, but [on] the other days in between they did not examine [themselves], R’ Eliezer says: They have a presumption of taharah. R’ Yehoshua says: They have only the first day and the seventh day. R’ Akiva says: They have only the seventh day.
Nidah10: 4
הַזָּב וְהַזָּבָה וְהַנִּדָּה וְהַיּוֹלֶדֶת וְהַמְצֹרָע שֶׁמֵּתוּ — מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא עַד שֶׁיִּמּוֹק הַבָּשָׂר. נָכְרִי שֶׁמֵּת — טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כָּל הַנָּשִׁים מֵתוֹת נִדּוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין נִדָּה אֶלָּא שֶׁמֵּתָה נִדָּה.
[Regarding] a zav, a zavah, a niddah, a woman who has given birth, and a metzora who died, they convey tumah through masa until their flesh decays. [But] a non-Jew who dies is pure of conveying tumah through masa.  Beis Shammai say: All women who die, are niddos. But Beis Hillel say: Only one who died [when she actually was] a niddah is a niddah.