משנה ג
הזב והזבה שבדקו עצמן ביום ראשון ומצאו טהור וביום הז' ומצאו טהור ושאר ימים שבינתיים לא בדקו ר' אליעזר אומר הרי הן בחזקת טהרה רבי יהושע אומר אין להם אלא יום א' ויום ז' בלבד רע"א אין להם אלא יום ז' בלבד
ר' עובדיה מברטנורא
הזב והזבה
שצריכין לספור שבעה נקיים, ופסקו מראייתן והתחילו לספור, ובדקו יום ראשון ושביעי כו
אין להם אלא יום ראשון ושביעי בלבד
וצריכין לספור עוד חמשה. ימים נקיים, כדי להשלים לשבעה
ר' עקיבא אומר אין להם אלא שביעי
שמא ראו בינתיים וסתרו ספירתן הראשונה. והלכה כר' אליעזר
----------------------------------------
משנה ד
הזב והזבה והנדה והיולדת והמצורע שמתו מטמאין במשא עד שימוק הבשר עכו"ם שמת טהור מלטמא במשא ב"ש אומרים כל הנשים מתות נדות ובה"א אין נדה אלא שמתה נדה
ר' עובדיה מברטנורא
מטמאים במשא
בגמרא פריך, אטו כל מת מי לא מטמא במשא. אלא מאי במשא, באבן מסמא. כלומר אבן גדולה וכבדה שאינה מיטלטלת. ואם היא מונחת על גבי כלים ומת נתון עליה אין זה משא, הואיל ואינה ראויה להטלטל עמו, ושאר מתים לא מטמו והני מטמו מדרבנן, הואיל ומחיים מטמו באבן מסמא מדאורייתא שהרי מטמאים מושב כל שתחתיהן, גזור שמא יתעלפו ודומה למת, ואי אמרת זב מת אינו מטמא, בזב חי שנתעלף אתי לטהורי
עד שימוק הבשר
דמהשתא הוי מת ודאי
נכרי שמת
אע"ג דמחיים הרי הוא כזב לכל דבריו ומטמא באבן מסמא, משמת, טהור מלטמא באבן מסמא, הואיל וטומאת זיבה שעליו מחיים אינה אלא מדברי סופרים
כל הנשים
מחזקינן להו כנדות, ומטבילין כלים שהיו עליהן סמוך ליציאת נשמה אע"פ שלא נגעו בהן לאחר מיתה. לפי שבראשונה היו מטבילין כלים על גבי נדות מתות, והיו נדות חיות מתביישות, שאפילו במיתתן הן משונות משאר נשים, התקינו שיהיו מטבילין על גבי כל הנשים, מפני כבודן של נדות חיות
ובית הלל אומרים אין נדה אלא שמתה נדה
דלית להו לבית הלל האי תקנתא