משנה ח


כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה ואלו הן הוסתות מפהקת ומעטשת וחוששת בפי כריסה ובשפולי מעיה ושופעת וכמין צמרמורת אוחזין אותה וכן כיוצא בהן וכל שקבעה לה ג"פ הרי זה וסת


ר' עובדיה מברטנורא


כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה


לעיל בפרק קמא תנינא לה, והתם מיירי בוסתות דיומי כגון מט"ו יום לט"ו יום, או מחודש לחודש, והכא מיירי בוסתות דבגופה, שכל זמן שייראו בה סימנים הללו רגילה לראות בהן, אבל אין לה זמן קבוע לראות


מפהקת


יש מפרשים פותחת פיה בכל כוחה, אלחרי בלע"ז. ויש מפרשים, פושטת זרועותיה וגופה, אשטרנ"י קלא"ר בלע"ז


בפי כרסה


נגד טבורה


שפולי מעיה


בית הרחם


ושופעת


מפרש בגמרא ששופעת דם טמא מתוך דם טהור, כגון שהיא רגילה לראות דם טהור תחילה, דהיינו דם שאינו מחמשה דמים טמאין, ואח"כ דם טמא. והאי נמי הוי וסת. וכל שעה שתראה דם טמא אחר דם טהור, דיה שעתה


צמרמורת


לשון סמר מפחדך בשרי אריצמינ"ט בלע"ז


אוחזין אותה


כך למודה להיות בכל עת שהיא רואה


וכן כיוצא בהן - משאר סימנים שהנשים הרואות דם למודות להיות בכך. כגון שראשה כבד עליה, או אוחזה רתת ורעד, או כאב לב, וכיוצא בזה, אם קבעה לה שלש פעמים הרי זה וסת


-------------------------------------


משנה ט


היתה למודה להיות רואה בתחלת הוסתות כל הטהרות שעשתה בתוך הוסתות טמאות בסוף הוסתות כל הטהרות שעשתה בתוך הוסתות טהורות ר' יוסי אומר אף ימים ושעות וסתות היתה למודה להיות רואה עם הנץ החמה אינה אסורה אלא עם הנץ החמה ר' יהודה אומר כל היום שלה


ר' עובדיה מברטנורא


היתה למודה להיות רואה בתחלת הוסתות


שבגופה. כגון בתחלת העטושים והפיהוקין וכיוצא בהן


אף ימים ושעות וסתות


שעות נמי וסתות נינהו, ובתר דידהו אזלינן. שאם היתה רגילה לראות מעשרים יום לעשרים יום ומשש שעות לשש שעות, מותרות לשמש ביום עשרים עד שש שעות, וחוששת בשעה ששית לבד. עברה שעה ששית ולא ראתה, מותרת לשמש כל היום כולו


היתה למודה להיות רואה עם הנץ החמה


סיומא דמלתא דרבי יוסי היא


אינה אסורה אלא עם הנץ החמה


וכל הלילה משמשת. ואם עבר הנץ החמה ולא ראתה, משמשת כל היום. דדוקא שעת הוסתות חוששת, ותו לא


רבי יהודה אומר כל היום שלה


כלומר מותרת לשמש כל היום, משעבר הנץ החמה ולא ראתה. אבל כל הלילה שלפני הנץ החמה של וסתה, אסורה לשמש. ועם הנץ החמה דקתני, היינו דרגילה למחזי בסוף ליליא מקמי דלמטי תחלת יממא, ואנן אסרינן לה כל עונת וסתה. נמצאת אסורה כל הלילה שהיא עונת וסתה. והלכה כרבי יהודה


Nidah9: 8
כָּל אִשָּׁה שֶׁיֶּשׁ לָהּ וֶסֶת — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. וְאֵלּוּ הֵן הַוְּסָתוֹת: מְפַהֶקֶת, וּמְעַטֶּשֶׁת, וְחוֹשֶׁשֶׁת בְּפִי כְרֵסָהּ, וְבְשִׁפּוּלֵי מֵעֶיהָ, וְשׁוֹפַעַת, וּכְמִין צְמַרְמוֹרוֹת אוֹחֲזִין אוֹתָהּ, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָהֶן. וְכָל שֶׁקָּבְעָה לָהּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים — הֲרֵי זוֹ וֶסֶת.
[For] any woman who has a fixed period, her time suffices for her.  And these are the fixed periods: She yawns, or sneezes, or she feels pain in the area of her navel, or in her lower abdomen, or she streams [blood], or a type of shivering takes hold of her, and so too similar [symptoms]. If she establishes for herself [any of these symptoms] three times, it is a fixed period.
Nidah9: 9
הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה בִּתְחִלַּת הַוְּסָתוֹת, כָּל הַטָּהֳרוֹת שֶׁעָשְׂתָה בְּתוֹךְ הַוְּסָתוֹת — טְמֵאוֹת. בְּסוֹף הַוְּסָתוֹת, כְּל הַטָּהֳרוֹת שֶׁעָשְׂתָה בְּתוֹךְ הַוְּסָתוֹת — טְהוֹרוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף יָמִים וְשָׁעוֹת וְסָתוֹת. הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה עִם הָנֵץ הַחַמָּה — אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא עִם הָנֵץ הַחַמָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל הַיּוֹם שֶׁלָּהּ.
[If] she was accustomed to experience a [menstrual] discharge at the beginning of the episodes, all the tohoros that she handled for the duration of the episodes are tamei. [If] at the end of the episodes, all the tohoros that she handled for the duration of the episodes are tahor. R’ Yose says: Days and hours also are [established as] fixed periods. [If] she was accustomed to experience a discharge at sunrise, she is forbidden [for cohabitation] only at sunrise. R’ Yehudah says: The entire day is [permitted] for her.