Niddah 8:2-3 - Mishna Yomit

משנה ב

ותולה בכל דבר שהיא יכולה לתלות שחטה בהמה חיה ועוף נתעסקה בכתמים או שישבה בצד העסוקים בהן הרגה מאכולת ה"ז תולה בה עד כמה היא תולה ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר עד כגריס של פול ואף ע"פ שלא הרגה ותולה בבנה או בבעלה אם יש בה מכה והיא יכולה להגלע ולהוציא דם הרי זה תולה בה

ר' עובדיה מברטנורא

ותולה

הכתם שמצאה

בכל דבר שהיא יכולה לתלות

לומר שלא ממנה היה

מאכולת

כינה

עד כמה הוא תולה

בדם מאכולת

עד כגריס

אבל טפי מהכי אין דם מאכולת כל כך גדול. ובהכי מיהא תליא ואע"פ שלא ידעה שהרגה. ור' חנינא פליג אתנא קמא דאמר הרגה אין לא הרגה לא. ואין הלכה כר' חנינא בן אנטיגנוס

ותולה בבנה ובבעלה

השוכבים אצלה אם יש בהן מכה, לומר שכתם זה מהן היה

ואם יש בה מכה

שהעלתה קרום

והיא יכולה להתגלע

להגלות. מלשון לפני התגלע הריב כלומר, שיסיר הקרום ויקלף ותתגלה המכה ויצא ממנה דם, תולה בה

---------------------------------------------------

משנה ג

מעשה באשה אחת שבאת לפני ר"ע אמרה לו ראיתי כתם אמר לה שמא מכה היתה ביך אמרה לו הן וחייתה אמר לה שמא יכולה להגלע ולהוציא דם אמרה לו הן וטהרה ר"ע ראה תלמידיו מסתכלין זה בזה אמר להם מה הדבר קשה בעיניכם שלא אמרו חכמים הדבר להחמיר אלא להקל שנאמר ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה דם ולא כתם

ר' עובדיה מברטנורא

דם ולא כתם

וחכמים הוא דגזור על הכתמים, לפיכך הולכים בהם להקל

Nidah8: 2

וְתוֹלָה בְּכָל דָּבָר שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִתְלוֹת. שָׁחֲטָה בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, נִתְעַסְּקָה בִּכְתָמִים, אוֹ שֶׁיָּשְׁבָה בְּצַד הָעֲסוּקִים בָּהֶן. הָרְגָה מַאֲכֹלֶת — הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָּהּ. עַד כַּמָּה הִיא תוֹלָה? רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: עַד כִּגְרִיס שֶׁל פּוֹל, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָרְגָה. וְתוֹלָה בִּבְנָהּ אוֹ בְּבַעֲלָהּ. אִם יֶשׁ בָּהּ מַכָּה וְהִיא יְכוֹלָה לְהִגָּלַע וּלְהוֹצִיא דָּם — הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָּהּ.

She may attribute [the stain] to anything to which she is capable of attributing [it]. [If] she slaughtered a domesticated ani-mal, a wild animal, or a bird, [or if] she handled [garments with] stains [on them], or [if] she sat next to those handling [such garments]. [If] she killed a louse, she may attribute [the stain] to it. Up to what size [stain] may she attribute [to a louse]? R’ Chanina ben Antigonus says: Up to [the size of] a split bean, and even if she did not kill [a louse]. And she may attribute [the stain] to her son or to her husband. If she has a wound [covered by a scab] which could peel and bleed, she may attribute [the stain] to [that wound].

Nidah8: 3

מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁבָּאת לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמְרָה לוֹ: »רָאִיתִי כֶּתֶם.» אָמַר לָהּ: «שֶׁמָּא מַכָּה הָיְתָה בִּיךְ?» אָמְרָה לוֹ: «הֵן, וְחָיְתָה.» אָמַר לָהּ: «שֶׁמָּא יְכוֹלָה לְהִגָּלַע וּלְהוֹצִיא דָּם?» אָמְרָה לוֹ: «הֵן.» וְטִהֲרָהּ רַבִּי עֲקִיבָא. רָאָה תַּלְמִידָיו מִסְתַּכְּלִין זֶה בָזֶה. אָמַר לָהֶם: «מָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינֵיכֶם? שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים הַדָּבָר לְהַחְמִיר אֶלָּא לְהָקֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ‹וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ,› דָּם, וְלֹא כֶּתֶם.»

[There was] an incident with a certain woman who came before R’ Akiva. She said to him, “I found a bloodstain.” He said to her, “Perhaps you had a wound?” She said to him, “Yes, but it healed.” He said to her, “Perhaps [the scab] is fit to peel and bring forth blood?” She replied, “Yes,” and R’ Akiva ruled her tahor. He saw his students looking at one another [in amaze-ment]. He said to them, “Why is the matter difficult in your eyes? For the Sages did not enact the [tumah of bloodstains] to be strict, but rather to be lenient, for it states, `When a woman has a discharge, her discharge from her flesh being blood’ —- blood, but not a bloodstain.”

Suggestions