Niddah 7:3-4

משנה ג

כל הכתמין הבאים מרקם טהורין ר' יהודה מטמא מפני שהם גרים וטועין הבאין מבין העכו"ם טהורין מבין ישראל ומבין הכותים ר"מ מטמא וחכמים מטהרין מפני שלא נחשדו על כתמיהן

ר' עובדיה מברטנורא

הבאים מרקם

שהן גויים ודמן טהור. ואע"ג דרבנן גזרו על הנכרים שיהיו כזבים לכל דבריהם, על כתמיהם לא גזרו

מרקם

בין קדש ובין שור, מתרגמינן בין רקם ובין חגרא

שהן גרים

ודמן טמא

וטועים

כלומר, לא לצניעי כולי האי, ואין מצניעים את כתמיהם, הלכך חיישינן שמא כתמים של אשה נדה הן

הבאים מבין הגויים טהורים

דלא גזרו רבנן על כתמיהן, כיון דדמן ודאי טהור מן התורה

מבין ישראל ומבין הכותים ר' מאיר מטמא

מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, מבין ישראל ומבין הכותים, טמאים, דכותים גרי אמת הן ודמן טמא. כתמים הנמצאים בערי ישראל דהיינו במקום גלוי, טהורים, דלא נחשדו על כתמיהן ואצנועי מצנעי להו. הנמצאין בערי כותים, ר' מאיר מטמא, דכותים נחשדו על כתמיהן. וחכמים מטהרים, שלא נחשדו על כתמיהן ומצנעי להו, ותלינן להאי כתם בדם חיה או בהמה, דאילו דם אשה נדה, לא היה נמצא במקום גלוי, דאינהו נמי מצנעי להו כישראל. וכבר נפסקה ההלכה דבזמן הזה גזרו על כותים להיות כנכרים לכל דבריהם, וכתמיהן טהורים ככתמי הנכרים

------------------------------------

משנה ד

כל הכתמים הנמצאים בכ"מ טהורין חוץ מן הנמצאים בחדרים ובסביבות בית הטומאות בית הטומאות של כותים מטמאין באהל מפני שהם קוברין שם את הנפלים ר' יהודה אומר לא היו קוברין אלא משליכין וחיה גוררתן

ר' עובדיה מברטנורא

בכל מקום

במקום ישראל

טהורים

שחזקתן אינן מדם נדה, דאצנועי מצנעי להו

בית הטומאות

חדר שהנשים משתמשות בו בימי נדותן

קוברין שם

לפי שעה, כדי שיסלקו אותן לאחר זמן. ולפי שאין אנו יודעין אם הסירו אותן אם לאו, מטמאים באוהל