Machshirin 1:5-6 - Mishna Yomit

Rabbi Yaakov Taubes

משנה ה

הממחק את הכרישה והסוחט שערו בכסותו רבי יוסי אומר היוצאין בכי יותן ואת שבו אינן בכי יותן מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו

ר' עובדיה מברטנורא

המוחק את הכרישה

דוחק את הכרישה כדי שיצא ממנה הטל

כרישה

חציר בלשון מקרא. פורו"ש בלע"ז, ובערבי כורא"ת

והסוחט בשערו ובכסותו

שהיה בא בדרך וירדו גשמים בשערו ועל כסותו, וסוחט בהן כדי שיצאו המים

ואת שבו

משקין הנשארים ונפלו אח"כ על הפירות

מתכוין שיצאו מכולו

דנתכוין להוציא מהן כל המים ולאו דעתיה על הנשארים, הלכך לא מכשירים. כבית הלל דריש פירקין

-------------------------

משנה ו

הנופח בעדשים לבדקן אם יפות הן רש"א אינן בכי יותן וחכ"א בכי יותן והאוכל שומשמין באצבעו משקין שעל ידו רש"א אינן בכי יותן וחכ"א בכי יותן הטומן פירותיו במים מפני הגנבים אינן בכי יותן מעשה באנשי ירושלים שטמנו דבילתן במים מפני הסיקרין וטהרו להן חכמים הנותן פירותיו בשבולת הנהר להביאן עמו אינן בכי יותן

ר' עובדיה מברטנורא

הנופח

בפיו

בעדשים

ויצא עליהן רוק מפיו בנפיחתו, והרוק היוצא מן הפה מתולדות המים הוא חשוב

אינן בכי יותן

כיון דלא נתכוין לכך

וחכמים אומרים בכי יותן

כיון דנתכוין לנפח, ודרך הרוק לצאת על ידי נפיחה. והלכה כחכמים

האוכל שומשמין באצבעו

כגון שהניח שומשמין בידו אחת, ואצבעו שבידו השנית מכניסה לתוך פיו ללחלחה ברוק ונותנה בשומשמין שבידו השנית והן נדבקין בה ומכניס בפיו ואוכל, ומחמת כן נתלחלחה היד שהשומשמין בה, ויש בה משקה טופח

ר' שמעון אומר אינן בכי יותן

דללחלח אצבעו נתכוין, ולא ללחלח היד שהשומשמין בה. ורבנן סברי, כיון דאחשביה באצבעו, מכשיר אפילו שלא לרצון, כדתנן בריש פירקין כל משקה שתחילתו לרצון אע"פ שאין סופו לרצון הרי זה בכי יותן. ור' שמעון סבר, דלא היה מתחילתו לרצון אלא המשקה המלחלח האצבע בלבד. והנשאר שנתלחלחה בו היד, לא היה לעולם לרצון. ואין הלכה כר' שמעון בכולה מתניתין

הסריקין

ויתלקטו אל יפתח אנשים רקים מתרגמינן גוברין סריקין. לשון אילן סרק שאינו עושה פירות. פירוש אחר, סריקין, גנבים. שכן בלשון ישמעאל קורין לגנבי סראקין. ויש גורסין סקרין, לשון לא היה סקריקון ביהודה בהרוגי המלחמה בפרק הנזקין, פירוש גזלנין ואנסין

בשבולת הנהר

שביל הנהר ומרוצת מימיו. לשון ושבולת שטפתני

להביאן עמו

שלא היה יכול לנושאן, ומשיטן בנהר

Machshirin1: 5

הַמְמַחֵק אֶת הַכְּרֵישָׁה, וְהַסּוֹחֵט שְׂעָרוֹ בִּכְסוּתוֹ — רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַיּוֹצְאִין — בְּכִי יֻתַּן, וְאֶת שֶׁבּוֹ — אֵינָן בְּכִי יֻתַּן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּצְאוּ מִכֻּלּוֹ.

[If] one pressed on a leek, or squeezed [water from] his hair with his garment, R’ Yose says: What emerges is included in [the law of] ”if [water] is placed,” but what [remains] is not included in [the law of] ”if [water] is placed,” because he intends that all of it should emerge.

Machshirin1: 6

הַנּוֹפֵחַ בָּעֲדָשִׁים לְבָדְקָן אִם יָפוֹת הֵן — רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּכִי יֻתַּן. וְהָאוֹכֵל שֻׁמְשְׁמִין בְּאֶצְבָּעוֹ, מַשְׁקִין שֶׁעַל יָדוֹ — רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּכִי יֻתַּן. הַטּוֹמֵן פֵּרוֹתָיו בַּמַּיִם מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים — אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁטָּמְנוּ דְבֵלָתָן בַּמַּיִם מִפְּנֵי הַסִּיקָרִין, וְטִהֲרוּ לָהֶן חֲכָמִים. הַנּוֹתֵן פֵּרוֹתָיו בְּשִׁבֹּלֶת הַנָּהָר לַהֲבִיאָן עִמּוֹ — אֵינָן בְּכִי יֻתַּן.

[If] one blew on lentils to ascertain whether they are of good quality, R’ Shimon says: They are not included in [the law of] ”if [water] is placed.” But the Sages say: [They are] included in [the law of] ”if [water] is placed.” And [if] one ate sesa-me [seeds] with his finger, [concerning] the liquid on his hand, R’ Shimon says: They are not included in [the law of] “if [wa-ter] is placed.” But the Sages say: They are included in [the law of] “if [water] is placed.” [If] one hid his fruits in water because of thieves, [the fruits] are not included in [the law of] “if [water] is placed.” There was an incident with the people of Jerusalem who hid their pressed figs in water because of the extortionists, and the Rabbis ruled that they [the figs] were ta-hor. [If] one placed his fruits in the rapids of a river in order to bring them with him, they are not included in [the law of] “if [water] is placed.”

Suggestions