משנה יא
תנוקת שהביאה שתי שערות או חולצת או מתיבמת וחייבת בכל מצות האמורות בתורה וכן תנוק שהביא שתי שערות חייב בכל מצות האמורות בתורה וראוי להיות בן סורר ומורה משיביא שתי שערות עד שיקיף זקן התחתון ולא העליון אלא שדברו חכמים בלשון נקייה תנוקת שהביאה שתי שערות אינה יכולה למאן רבי יהודה אומר עד שירבה השחור
ר' עובדיה מברטנורא
תינוקת שהביאה שתי שערות
לאחר שתים עשרה שנה ויום אחד
וחולצת או מתיבמת
אע"ג דתנא חייבת בכל מצות האמורות בתורה, איצטריך למתני חולצת או מתיבמת, דמהו דתימא איש כתיב בפרשה ואם לא יחפוץ האיש, הלכך קטן לא חליץ. אבל אשה דלא כתיב בפרשה אלא יבמתו, בין גדולה בין קטנה חולצת או מתיבמת, קמ"ל דאי אייתיאת שתי שערות אין, אי לא לא. מאי טעמא, דמקשינן אשה לאיש
וכן התינוק שהביא שתי שערות
לאחר שלש עשרה שנה ויום אחד. וקמי שתים עשרה לנקבה ושלש עשרה לזכר, אינו סימן אלא שומא
וראוי להיות בן סורר ומורה משיביא שתי שערות עד שיקיף זקן התחתון
אבל קודם שיביא שתי שערות לאו בר עונשים הוא. ולאחר שהקיף זקן התחתון, ראוי להוליד ורחמנא אמר בן ולא הראוי להיות אב
התחתון ולא העליון
כלומר, באיזו הקפת זקן אמרו, בתחתון של מטה, ולא בעליון
עד שירבה השחור
שישחיר אותו מקום משערות הרבה. ופסק הלכה, שהבת ממאנת עד שתהא בת שתים עשרה שנה ויום אחד. ולאחר זמן זה, אם הביאה סימנים, אינה יכולה למאן. ואם לא הביאה סימנים, ממאנת והולכת ואפילו עד שתהא בת עשרים שנה ויראו בה סימני אילונית. והני מילי כשלא בא עליה לאחר שהיו לה שתים עשרה שנה ויום אחד, אבל אם בא עליה לאחר זמן זה, שוב אינה יכולה למאן. ואע"פ שלא נראו בה סימנים, חיישינן שמא הביאה שתי שערות ונשרו
---------------------------------------------
משנה יב
שתי שערות האמורות בפרה ובנגעים והאמורות בכל מקום כדי לכוף ראשן לעיקרן דברי רבי ישמעאל ר"א אומר כדי לקרוץ בציפורן ר"ע אומר כדי שיהו ניטלות בזוג
ר' עובדיה מברטנורא
שתי שערות האמורות בפרה
דקי"ל שתי שערות שחורות פוסלות בה
ובנגעים - שער לבן, קיי"ל בתורת כהנים מיעוט שער שתים:
והאמורות בכל מקום
בתינוק ובתינוקת
לקרוץ
לאחוז מעט
שיהו ניטלות בזוג
של מספריים, הוו שיעורא רבא. והלכה כדברי כולן להחמיר, ומשנקרצת בצפורן דהוי שיעורא זוטא מכולהו, לא ממאנת שמא גדולה היא, ולענין חליצה אינה חולצת, עד דאיכא שיעורא רבא דכולהו