Niddah 5:6-7 - Mishna Yomit

משנה ו

בת אחת עשרה שנה ויום אחד נדריה נבדקין בת שתים עשרה שנה ויום אחד נדריה קיימין ובודקין כל שתים עשרה בן שתים עשרה שנה ויום אחד נדריו נבדקים בן שלש עשרה שנה ויום אחד נדריו קיימין ובודקין כל שלש עשרה קודם לזמן הזה אף על פי שאמרו יודעין אנו לשם מי נדרנו לשם מי הקדשנו אין נדריהם נדר ואין הקדשן הקדש לאחר הזמן הזה אף על פי שאמרו אין אנו יודעין לשם מי נדרנו לשם מי הקדשנו נדרן נדר והקדשן הקדש

ר' עובדיה מברטנורא

נדריה נבדקים

אם ידעה לשם מי נדרה ולשם מי הקדישה, נדרה נדר

נדריה קיימין

והוא שהביאה שתי שערות. וכן בן שלש עשרה שנה ויום אחד נדריו קיימים, דוקא כשהביא שתי שערות

ובודקין כל שתים עשרה

דמהו דתימא הואיל ואמר מר שלשים יום בשנה חשובים שנה, היכא דבדקנה שלשים יום קמאי דשתים עשרה ולא ידעה לפרש לשם מי נדרה, תו לא נבדוק ולחזקה כקטנה, קמשמע לן

קודם לזמן הזה

קודם ראש השנה של שתים עשרה לתינוקת ושל שלש עשרה לתינוק

אין נדריהן נדר

דקטנים הן

------------------------------

משנה ז

משל משלו חכמים באשה פגה בוחל וצמל פגה עודה תנוקת בוחל אלו ימי נעוריה בזו ובזו אביה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה צמל כיון שבגרה שוב אין לאביה רשות בה

ר' עובדיה מברטנורא

פגה

סמדר. כמו התאנה חנטה פגיה כך התינוקת שאין לה סימן לא בדדין ולא בשערות

בוחל

הפרי הקרוב להתבשל. ולשון חכמים הוא, התאנים משיבחילו חייבים במעשר. כך כשיש לה סימן דדין קצת, בידוע שהביאה שתי שערות ונערה היא

צמל

לשון נוטריקון יצתה מלאה. שיש לה סימן מובהק בדדיה והיא בוגרת

בזו ובזו

אפילו כשהיא נערה, אביה זכאי בכל. דכתיב בנעוריה בית אביה, כל שבח נעוריה לאביה

Nidah5: 6

בַּת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד — נְדָרֶיהָ נִבְדָּקִין. בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד — נְדָרֶיהָ קַיָּמִין. וּבוֹדְקִין כָּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד — נְדָרָיו נִבְדָּקִים. בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד — נְדָרָיו קַיָּמִין. וּבוֹדְקִין כָּל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. קֹדֶם לַזְּמַן הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ: «יוֹדְעִין אָנוּ לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ», «לְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ» — אֵין נִדְרֵיהֶם נֶדֶר וְאֵין הֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ. לְאַחַר הַזְּמַן הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ: «אֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ», «לְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ» — נִדְרָן נֶדֶר וְהֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ.

A girl [who is] 11 years and 1 day old, her vows are examined; a girl [who is] 12 years and 1 day old, her vows stand; and [a girl’s vows] are examined [her] entire 12th [year]. A boy [who is] 12 years and 1 day old, his vows are examined; a boy [who is] 13 years and 1 day old, his vows stand; and [a boy’s vows] are examined [his] entire 13th [year]. Before this time, even if they say, “We know unto Whom we vowed,” [or “We know] unto Whom we consecrated,” their vows are not [valid] vows, and their consecrations are not [valid] consecrations. After this time, even if they say, “We do not know unto Whom we vowed,” [or “We do not know] unto Whom we consecrated,” their vows are [valid] vows, and their consecrations are [valid] consecrations.

Nidah5: 7

מָשָׁל מָשְׁלוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה: פַּגָּה, בֹּחַל, וָצֶמֶל. פַּגָּה — עוֹדָהּ תִּינוֹקֶת. בֹּחַל — אֵלּוּ יְמֵי נְעוּרֶיהָ. בָּזוֹ וּבָזוֹ אָבִיהָ זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ. צֶמֶל — כֵּיוָן שֶׁבָּגְרָה, שׁוּב אֵין לְאָבִיהָ רְשׁוּת בָּה.

The Sages created a metaphor for [the developmental stages of] a woman: a green fig, a small fig, and tzemel. [At the stage when she is likened to] “a green fig,” she is still a child. [The stage of] “a small fig” [alludes to] the days of her naarus [period]. During [both] this [stage] and that [stage], her father is entitled to her finds and to her earnings and to the annul-ment of her vows. “Tzemel” [alludes to a stage of full adulthood;] once she reaches full adulthood, her father no longer has authority over her.

Suggestions