משנה ה
כמה הוא קשויה ר' מאיר אומר אפילו ארבעים וחמשים יום ר' יהודה אומר דיה חדשה ר' יוסי ור' שמעון אומרים אין קישוי יותר משתי שבתות
ר' עובדיה מברטנורא
כמה הוא קשויה
דלא אתיא לידי זיבה בכל דמים שתראה
אפילו ארבעים וחמישים יום
אם לא שפתה יום אחד סמוך ללידה לא אתיא לידי זיבה ולא הוי יולדת בזוב
דיה חדשה
דיה אם נטהר את הקושי חודש אחד, דהיינו חודש תשיעי. אבל קשתה שלשה בתוך אחד עשר ימי זיבה בחדש שמיני ואפילו מקשה והולכת כל תשיעי, הרי זו יולדת בזוב מחמת שלשה ימים של שמיני
אין קשוי יותר משתי שבתות
שאם קשתה וראתה שלשה ימים קודם שתי שבתות והיתה מקשה והולכת כל השבתות אחרי כן, הרי זו יולדת בזוב מחמת שלשה ימים שהיו קודם השתי שבתות. והלכה כר' יוסי ור' שמעון
--------------------------------------
משנה ו
המקשה בתוך שמונים של נקבה כל דמים שהיא רואה טהורים עד שיצא הולד ור' אליעזר מטמא אמרו לו לר' אליעזר ומה במקום שהחמיר בדם השופי הקל בדם הקושי מקום שהקל בדם השופי אינו דין שנקל בדם הקושי אמר להן דיו לבא מן הדין להיות כנדון ממה הקל עליה מטומאת זיבה אבל טמאה טומאת נדה
ר' עובדיה מברטנורא
המקשה בתוך שמונים של נקבה
כגון ששמשה לאחר ארבעה עשר של ימי לידה ונתעברה והפילה בתוך שמונים
כל דמים שהיא רואה טהורים
דכל תוך מלאת הוי דם טוהר
ור' אליעזר מטמא
נדה. דכיון דבקושי בא, לאו דם טוהר הוא אלא מחמת ולד שבמעיה, ומזיבה הוא דטהריה רחמנא לקשוי, ולא מנדה
שהחמיר בדם השופי
כגון שאר יולדת שרואה שלשה בשופי וילדה, הרי זו יולדת בזוב
היקל בדם הקושי
לטהרה מזובה
מקום שהיקל בדם השופי
לטהרה מכל טומאה, כגון תוך מלאת
אינו דין שנקל בדם הקושי
לטהרו מכל טומאות ואפילו מנדה
דיו לבא מן הדין
כגון קושי של תוך מלאת שאתם למדים מקושי של עלמא, דיו להיות כנדון כקושי דעלמא, מה קושי דעלמא טמא בנדה, אף קושי דתוך מלאת טמא בנדה