Niddah 3:6-7 - Mishna Yomit

Rabbi Micah Greenland

משנה ו

המפלת ואין ידוע מה הוא תשב לזכר ולנקבה אין ידוע אם ולד היה אם לאו תשב לזכר ולנקבה ולנדה

ר' עובדיה מברטנורא

ואין ידוע מה הוא

אם זכר אם נקבה

תשב לזכר ולנקבה

ימי טוהר דזכר, וימי טומאה דנקבה

לזכר ולנקבה ולנדה

כלומר כשתראה תהא נדה, שאין לה ימי טוהר, דשמא לאו ולד הוא. וטובלת לסוף ארבעים כיולדת זכר למאן דאמר טבילה בזמנה מצוה. וטובלת יום ארוך, כגון יולדת זכר שטבלה לסוף שבעה ואינה טהורה לקודש ולמקדש עד מלאות הארבעים, צריכה טבילה אחרת לסוף הארבעים, וזאת נצרכה לטבול לסוף ארבעים יום כיולדת זכר, אע"פ שאין טבילה זו מועלת לה כלום, שהרי אינה טהורה לקודש ולמקדש עד מלאות שמונים כיולדת נקבה

------------------------------

משנה ז

המפלת ליום ארבעים אינה חוששת לולד ליום ארבעים ואחד תשב לזכר ולנקבה ולנדה ר' ישמעאל אומר יום ארבעים ואחד תשב לזכר ולנדה יום שמונים ואחד תשב לזכר ולנקבה ולנדה שהזכר נגמר לארבעים ואחד והנקבה לשמונים ואחד וחכמים אומרים אחד בריית הזכר ואחד בריית הנקבה זה וזה לארבעים ואחד

ר' עובדיה מברטנורא

המפלת ליום ארבעים

לטבילתה

אינה חוששת לולד

שלא נגמרה יצירתו עד שיכלו כל ארבעים יום

ולנדה

כשתראה, תהא נדה, דלמא ליכא ולד ואין כאן ימי טוהר

יום ארבעים ואחד תשב לזכר

שבעה ימי טומאה. אפילו בלידה יבישתא שאינה נדה. אבל שבועים דנקבה, אינה יושבת, כדקתני טעמא שיצירת נקבה לשמונים ואחד. ואין הלכה כר' ישמעאל

וחכמים אומרים כו

חכמים היינו תנא קמא, אלא משום דמסתבר טעמיה דרבי ישמעאל טפי מדתנא קמא, הדר רבי ושנאה בלשון חכמים, לאשמועינן דהלכה כסתם ראשון, ואע"פ שמחלוקת רבי ישמעאל בצדו

Nidah3: 6

הַמַּפֶּלֶת וְאֵין יָדוּעַ מַה הוּא — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. אֵין יָדוּעַ אִם וָלָד הָיָה אִם לָאו — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה.

[If a woman] aborts [something] and it is not known what it is, she observes [the periods of tumah and taharah] for a male and a female. [However, if] it is not known whether it was a child or not, she must observe [the tumah laws] of a male, a female, and a niddah.

Nidah3: 7

הַמַּפֶּלֶת לְיוֹם אַרְבָּעִים — אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְוָלָד. לְיוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד — תֵּשֵׁב לְזָכָר וּלְנִדָּה. יוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה, שֶׁהַזָּכָר נִגְמָר לְאַרְבָּעִים וְאֶחָד, וְהַנְּקֵבָה לִשְׁמוֹנִים וְאֶחָד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד בְּרִיַּת הַזָּכָר וְאֶחָד בְּרִיַּת הַנְּקֵבָה, זֶה וָזֶה לְאַרְבָּעִים וְאֶחָד.

[A woman] who miscarried on the fortieth day need not be concerned for a child. [If she miscarried] on the forty-first day, she must observe [the tumah laws] for a male, a female, and a niddah. R’ Yishmael says: [If she miscarried] on the forty-first day, she must observe [the tumah laws] for a male and a niddah. [If she miscarried] on the eighty-first day, she must ob-serve [the tumah laws] for a male, a female, and a niddah, for a male embryo is completed by the forty-first day, and a fe-male embryo is completed by the eighty-first day. But the Sages say: [Concerning] both the creation of a male [embryo] and the creation of a female [embryo]: this one and that one both require forty-one [days].

Suggestions