Machshirin 1:1-2

מסכת מכשירין


פרק א


משנה א


כל משקה שתחלתו לרצון אע"פ שאין סופו לרצון או שסופו לרצון אע"פ שאין תחלתו לרצון הרי זה בכי יותן משקין טמאים מטמאין לרצון ושלא לרצון


ר' עובדיה מברטנורא


כל משקה שתחילתו לרצון


דניחא ליה בהנך משקין, בשביל שתודח הקערה או לשאר תשמישין


אע"פ שאין סופו לרצון


כשנפלו על הפירות לא ניחא ליה, אפ"ה הוי הכשר. אי נמי, סופו לרצון, כשנפלו על הפירות. אבל בתחלת ביאתן היה הדבר קשה בעיניו, הכל הוי הכשר


הרי זה בכי יותן


כלומר, האוכלין שנפלו עליהן משקין הללו, מוכשרין לקבל טומאה מכאן ואילך. שאין שום אוכל מקבל טומאה עד שיבוא עליו מים או אחד משבעה משקין, שהן מים, יין, שמן, חלב, דבש, דם, טל. דכתיב וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא, כתיב יתן וקרינן יותן, מה יתן דניחא ליה, אף יותן דניחא ליה


מטמאין לרצון ושלא לרצון


כיון דטמאין הן, טומאתן והכשירן באים כאחד, ואם נפלו על הפירות אפילו שלא לרצון, מטמאין אותם, דלא בעינן דניחא ליה אלא כשבא המשקה קודם לטומאה, דכתיב וכי יותן מים על זרע, והדר ונפל מנבלתם עליו. אבל כשהמשקה והטומאה באין כאחד כגון שהמשקין טמאין, לא בעינן דניחא ליה


-------------------------------------


משנה ב


המרעיד את האילן להשיר ממנו אוכלין או את הטומאה אינן בכי יותן להשיר ממנו משקין בש"א היוצאין ואת שבו בכי יותן בה"א היוצאין בכי יותן ואת שבו אינן בכי יותן מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו


ר' עובדיה מברטנורא


המרעיד את האילן


מנענעו


או את הטומאה


כגון שהביא שם עורב שרץ או כזית מן המת או נבלה ונשאר בין ענפי האילן


אינו בכי יותן


אם מחמת רעדה זו נפלו מי גשמים שבאילן על פירות שתחתיו, לא הוכשרו


היוצאים ואת שבו


משקים היוצאים מחמת הרעדה, ומשקים הנשארים באילן ונפלו אח"כ על הפירות, הוכשרו, דאחשובי אחשבינהו וכתלושים דמו


מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו


נתכוין להוציא כל המים מן האילן, והנשארים לאו דעתיה עלייהו ולא מכשרי


Machshirin1: 1
כָּל מַשְׁקֶה שֶׁתְּחִלָּתוֹ לְרָצוֹן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סוֹפוֹ לְרָצוֹן, אוֹ שֶׁסּוֹפוֹ לְרָצוֹן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין תְּחִלָּתוֹ לְרָצוֹן — הֲרֵי זֶה בְּכִי יֻתַּן. מַשְׁקִין טְמֵאִים — מְטַמְּאִין לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן.
[Concerning] any liquid with which one was pleased at the beginning even though he was not pleased at the end, or if he was pleased at the end even though he was not pleased at the beginning, it is included in [the law of] ”if [water] is placed.”  Tamei liquids convey tumah whether one was pleased or was not pleased [with the wetting].
Machshirin1: 2
הַמַּרְעִיד אֶת הָאִילָן לְהַשִּׁיר מִמֶּנּוּ אֳכָלִין אוֹ אֶת הַטֻּמְאָה — אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. לְהַשִּׁיר מִמֶּנּוּ מַשְׁקִין — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הַיּוֹצְאִין וְאֶת שֶׁבּוֹ — בְּכִי יֻתַּן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: הַיּוֹצְאִין — בְּכִי יֻתַּן, וְאֶת שֶׁבּוֹ — אֵינָן בְּכִי יֻתַּן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּצְאוּ מִכֻּלּוֹ.
[If] one shook a tree to dislodge from it food or a tamei object, it is not included in [the law of] ”if [water] is placed.” To dis-lodge from it liquid, Beis Shammai say: What emerges and what remains on [the tree] are included in [the law] of ”if [water] is placed.” Beis Hillel say: What emerges is included in [the law of] ”if [water] is placed,” but what remains on [the tree] is not included in [the law of] ”if [water] is placed,” because he intends that all of it should be dislodged.