Machshirin 1:1-2
מסכת מכשירין
פרק א
משנה א
כל משקה שתחלתו לרצון אע"פ שאין סופו לרצון או שסופו לרצון אע"פ שאין תחלתו לרצון הרי זה בכי יותן משקין טמאים מטמאין לרצון ושלא לרצון
ר' עובדיה מברטנורא
כל משקה שתחילתו לרצון
דניחא ליה בהנך משקין, בשביל שתודח הקערה או לשאר תשמישין
אע"פ שאין סופו לרצון
כשנפלו על הפירות לא ניחא ליה, אפ"ה הוי הכשר. אי נמי, סופו לרצון, כשנפלו על הפירות. אבל בתחלת ביאתן היה הדבר קשה בעיניו, הכל הוי הכשר
הרי זה בכי יותן
כלומר, האוכלין שנפלו עליהן משקין הללו, מוכשרין לקבל טומאה מכאן ואילך. שאין שום אוכל מקבל טומאה עד שיבוא עליו מים או אחד משבעה משקין, שהן מים, יין, שמן, חלב, דבש, דם, טל. דכתיב וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא, כתיב יתן וקרינן יותן, מה יתן דניחא ליה, אף יותן דניחא ליה
מטמאין לרצון ושלא לרצון
כיון דטמאין הן, טומאתן והכשירן באים כאחד, ואם נפלו על הפירות אפילו שלא לרצון, מטמאין אותם, דלא בעינן דניחא ליה אלא כשבא המשקה קודם לטומאה, דכתיב וכי יותן מים על זרע, והדר ונפל מנבלתם עליו. אבל כשהמשקה והטומאה באין כאחד כגון שהמשקין טמאין, לא בעינן דניחא ליה
-------------------------------------
משנה ב
המרעיד את האילן להשיר ממנו אוכלין או את הטומאה אינן בכי יותן להשיר ממנו משקין בש"א היוצאין ואת שבו בכי יותן בה"א היוצאין בכי יותן ואת שבו אינן בכי יותן מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו
ר' עובדיה מברטנורא
המרעיד את האילן
מנענעו
או את הטומאה
כגון שהביא שם עורב שרץ או כזית מן המת או נבלה ונשאר בין ענפי האילן
אינו בכי יותן
אם מחמת רעדה זו נפלו מי גשמים שבאילן על פירות שתחתיו, לא הוכשרו
היוצאים ואת שבו
משקים היוצאים מחמת הרעדה, ומשקים הנשארים באילן ונפלו אח"כ על הפירות, הוכשרו, דאחשובי אחשבינהו וכתלושים דמו
מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו
נתכוין להוציא כל המים מן האילן, והנשארים לאו דעתיה עלייהו ולא מכשרי
Suggestions

