Niddah 2:3-4 - Mishna Yomit

משנה ג

איזהו אחר זמן כדי שתרד מן המטה ותדיח פניה ואחר כך מטמאה מעת לעת ואינה מטמאה את בועלה ר' עקיבא אומר אף מטמאה את בועלה ומודים חכמים לר' עקיבא ברואה כתם שמטמאה את בועלה

ר' עובדיה מברטנורא

ותדיח את פניה

קינוח שלמטה

ואח"כ

כלומר אם שהתה יותר משיעור זה

מטמאה מעת לעת

טהרות שנתעסקה בהן. כדין מעת לעת דאמרינן בפרק קמא

ואינה מטמאה את בועלה

טומאת שבעה, אלא טומאת ערב כדין כל נוגע בנדה

ר' עקיבא אומר אף מטמאה את בועלה

דסבר ר' עקיבא כל מעת לעת מטמאה את בועלה טומאת שבעה מספק. ואין הלכה כרבי עקיבא

ומודים חכמים לר' עקיבא ברואה כתם

ואע"ג דבטומאת מעת לעת אמרו חכמים שאינה מטמאה את בועלה לפי שטומאת מעת לעת אינה אלא מדרבנן, מודים הם ברואה כתם, דאע"ג דטומאת כתמים דרבנן, מטמאה את בועלה טומאת שבעה

-----------------------

משנה ד

כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן הבאין מן הדרך נשיהן להן בחזקת טהרה בית שמאי אומרים צריכה שני עדים על כל תשמיש ותשמיש או תשמש לאור הנר בית הלל אומרים דיה בשני עדים כל הלילה

ר' עובדיה מברטנורא

כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן

ואין צריך לשאול לה אם היא טהורה. והני מילי, כשהניחה בחזקת טהורה

הבאין מן הדרך נשיהן להן בחזקת טהרה

דסלקא דעתך אמינא הני מילי היכא דאיתיה במתא, דרמיא אנפשה ובדקה, אבל היכא דליתיה במתא, דלא רמיא אנפשה, לא, קמשמע לן

שני עדים על כל תשמיש

אחד לפניו ואחד לאחריו, ולמחר תעיין בהם

או תשמש לאור הנר

ותבדוק לאחר תשמיש עד שקנחה בו

דיה בשני עדים כל הלילה

אחד לפני תשמיש ראשון, ואחד לאחר תשמיש אחרון. ואע"ג דמשמשא ולא ידעה אי ראתה דם ביני וביני, בין לבית שמאי בין לבית הלל לא אכפת לן, דלא הוצרכו אלא לחומר טהרות

Nidah2: 3

אֵיזֶהוּ אַחַר זְמָן? כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ פָּנֶיהָ. וְאַחַר כָּךְ מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ. וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּרוֹאָה כֶתֶם, שֶׁמְּטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ.

What is “after a while”? As long as it takes for [the woman] to descend from the bed and wipe her “face.” And af-terward, she conveys tumah [retroactively] for a period of twenty-four hours and does not convey tumah to the one who cohabited with her. R’ Akiva says: She also conveys tumah to the one who cohabited with her. The Sages concede to R’ Akiva [in a case] where she sees a bloodstain that she conveys tumah to the one who cohabited with her.

Nidah2: 4

כָּל הַנָּשִׁים בְּחֶזְקַת טָהֳרָה לְבַעֲלֵיהֶן. הַבָּאִין מִן הַדֶּרֶךְ, נְשֵׁיהֶן לָהֶן בְּחֶזְקַת טָהֳרָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: צְרִיכָה שְׁנֵי עִדִּים עַל כָּל תַּשְׁמִישׁ וְתַשְׁמִישׁ, אוֹ תְשַׁמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: דַּיָּהּ בִּשְׁנֵי עִדִּים כָּל הַלָּיְלָה.

All women are in a presumptive state of taharah for their husbands. [Men] returning from a journey —- their wives are in a presumptive state of taharah for them. Beis Shammai say: [A woman] needs two examination cloths for each and every act of cohabitation, or she should cohabit by [using] the light of a lamp. Beis Hillel say: Two examination cloths suffice for her the entire night.

Suggestions