משנה ו
ובמה אמרו דיה שעתה בראייה ראשונה אבל בשנייה מטמאה מעת לעת ואם ראתה הראשונה מאונס אף השניה דיה שעתה
ר' עובדיה מברטנורא
ובמה אמרו
ארבע נשים דיין שעתן
בראיה ראשונה
שראתה הבתולה, והמעוברת והמניקה, והזקנה לאחר שעברו עליה שלש עונות מחמת זקנתה
אבל בשניה מטמאה מעת לעת
שהרי חזרה לקדמותה להיות דמיה מצויין בה
מאונס
כגון דקפצה וראתה, או מחמת פחד, או שאכלה דבר המגיר דם
-----------------------------------------
משנה ז
אע"פ שאמרו דיה שעתה צריכה להיות בודקת חוץ מן הנדה והיושבת על דם טוהר ומשמשת בעדים חוץ מיושבת על דם טוהר ובתולה שדמיה טהורים ופעמים צריכה להיות בודקת בשחרית ובין השמשות ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה יתירה עליהן כהנות בשעה שהן אוכלות בתרומה רבי יהודה אומר אף בשעת עברתן מלאכול בתרומה
ר' עובדיה מברטנורא
אע"פ שאמרו
אשה שיש לה וסת דיה שעתה
צריכה להיות בודקת
בכל יום שחרית וערבית כשאר נשים
חוץ מן הנדה
משראתה יום אחד, טמאה שבעה ואינה צריכה בדיקה כל שבעה, שהרי בלא ראיה היא טמאה כל שבעה
והיושבת על דם טוהר
דלמה לה בדיקה, אפילו תראה, דם טוהר הוא
ומשמשת בעדים
אע"פ שיש לה וסת, צריכה לבדוק לפני תשמיש ולאחר תשמיש. ודוקא כשהיא עסוקה בטהרות, דמגו דבעיא בדיקה לטהרות בעיא נמי בדיקה לבעלה. אבל אשה שאינה עסוקה בטהרות, לבעלה לא בעיא בדיקה
ובתולה שדמיה טהורים
ארבע לילות לבית שמאי, ולבית הלל עד שתחיה המכה של בעילה, והיא אינה צריכה לשמש בעדים, שהרי דמה טהור, ואפילו נשתנו מראית דמיה, הואיל ושמשה, דמשום תשמיש נשתנה. אבל שחרית וערבית, צריכה בדיקה היכא דלא שמשה אחר בעילה ראשונה, שמא נשתנו מראה דמים שלה ממראה דם בעילה ראשונה. ואם נשתנו מראה דמים שלה, טמאה, שרגלים לדבר שאין זה דם בתולים
שחרית ובין השמשות
שחרית להכשיר טהרות של לילה, שאם תמצא טהורה תדע שלא ראתה בלילה, ולכשתמצא ערבית טמאה יצאו אלו מספק. וכן בין השמשות להכשיר טהרות שנתעסקה בהן ביום
ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה
שמכינה עצמה לשמש עם בעלה
רבי יהודה אומר אף בשעת עברתן מלאכול בתרומה
אף לאחר שאכלו בתרומה צריכות לבדוק עצמן, לתקן שיירי תרומות שבפניה שאם תמצא עכשיו טהורה, כשתבדוק ערבית כמשפטה ותמצא טמאה לא יהיה שיירי התרומה בכלל טומאה למפרע, שהרי בדקה לאחר העברתה. ואין הלכה כרבי יהודה